אפיפיור עם מסר של צניעות

מנהיג הכנסייה הרומית־קתולית, האפיפיור פרנסיסקוס, מגיע לישראל. אמנם אין זה הביקור הראשון של Successor Principis Apostolorum - "יורשו של ראשון השליחים" (פטרוס), אבל כמו לקודמיו גם לו יש הייחודיות שלו, לצד מיליארד המאמינים שאותם הוא מייצג. ובכלל, הפעם מגיע אלינו לביקור אפיפיור שמייד עם היבחרו יצא בצרפת ספרו הביוגרפי "פרנסיסקוס, האפיפיור של העניים". לא פלא שהוא פופולרי.

הביקור הנוכחי צפוי להיות שונה, אם לא במהותו לפחות באופיו ובסגנונו. לא יהיה זה ביקור כמו זה של האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס, שבא לחמם את הקשר בין הנצרות ליהדות, או ביקורו הצונן יותר של בנדיקטוס ה־16, האפיפיור הגרמני שהשתייך בעברו ל"היטלר יוגנד" כפי שחייב אז החוק בגרמניה, ששכח לעשות את מה שציפו ממנו - לבקש סליחה. הפעם מגיע אלינו לביקור אפיפיור סימפטי, נעים, פשוט, אחד העם, אם תרצו, שבא בעיקר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב שאפשר - לשדר לעולם בעיקר חברמניות.

הכנסייה הקתולית מאבדת בעשורים האחרונים גובה. העידן החדש והמודרניזם אינם משרתים במיוחד את הכנסייה. במדינות שונות כגון צרפת ואורוגוואי צופים הארכיבישופים המקומיים כיצד המדינה מאפשרת נישואים חד־מיניים, וההתנהלות המוסרית מקבלת היום בעולם אינטרפרטציה חדשה. בראש הכנסייה עמד עד לא מזמן בנדיקטוס ה־16, אפיפיור ארכי־שמרן שלא תאם כלל את רוח התקופה. התפטרותו ההיסטורית וחסרת התקדים בעת המודרנית התאימה לוותיקן כמו כפפה ליד. העשן הלבן שהיתמר מארובות הקפלה הסיסטינית שבוותיקן ב־13 במארס 2013 בישר גם את הברית החדשה, בוורסיה מודרנית, בין הכנסייה למאמינים. הפעם נבחר למשרה הקדושה אפיפיור "מלמטה", אחד שנסע בצעירותו באוטובוסים. אחד שעל פי החשיפות האחרונות היה אפילו, לא עלינו, מחוזר.

האפיפיור ה־266 הוא, ללא ספק, אפיפיור מסוג אחר, וזה עוד בלי להזכיר שהוא הראשון המגיע מיבשת דרום אמריקה, שזה כבר כשלעצמו פרט משמעותי ביותר והיסטורי. וכאן לא נגמרת ההיסטוריה. האפיפיור, שנולד בבואנוס איירס ב־17 בדצמבר 1936 בשם Bergoglio Mario Jorge, הוא גם הישועי הראשון שנבחר לאפיפיורות.

סימן ההיכר של פרנסיסקוס הוא הרומן הארוך והמתמשך שלו עם המעמדות החלשים של האוכלוסייה. מדובר באפיפיור שהעדיף לבלות את זמנו בפאבלאס (ערי הפחונים) ולא בבתים מהודרים של מאמינים עשירים, כפי שמשרתו הרמה ב־20 השנים האחרונות איפשרה לו. אלא שצריך להבחין בין הסגנון למהות. פרנסיסקוס אינו שונה באמונתו מקודמו אלויס רצינגר (בנדיקטוס ה־16). גם הוא מאמין כי לא האפיפיור הוא המוביל, כי אם האל. האפיפיור הוא רק שליחו של האל. אלא שהוא בוחר בסגנון חדש, אנושי יותר, פתוח יותר. הרפורמה החלה איתו מהר מאוד - לפחות בסגנון. מאז נבחר כיכר פטרוס הקדוש, הממוקמת מול בזיליקת פטרוס הקדוש, מלאה בימי ראשון.

הבחירה בפרנסיסקוס על ידי החשמנים לא היתה תמימה. הכנסייה ביבשת אירופה, שממנה בדרך כלל נבחרים האפיפיורים, הופכת דלילה. בנדיקטוס ה־16, מי שעמד בראש "הקונגרגציה של דוקטרינת האמונה (לשעבר האינקוויזיציה), לא היה "מושך קהל" ותאם את השמרנים ואת המאמינים המסורים. אולי בגלל זה פרישתו ב־28 בפברואר 2013 לא ציערה במיוחד את הוותיקן.

פרנסיסקוס יודע לדבר על ליבם של הגברים ושל הנשים. מדובר באפיפיור שמתאים לרוח התקופה, אם כי מי שמצפה לרפורמה כללית עלול להתאכזב. יש גבול עד כמה רחוק הוא יכול ללכת. הוא שיכול להסביר, לדוגמה, את המגבלות של הרפורמות בנוגע ליחס הכנסייה להומוסקסואלים ולעשות זאת בחיבוק ובאהבה. וכאן אולי הרפורמה הגדולה.

וחוץ מזה, אפיפיור שמכין לעצמו ארוחת צהריים - זו כבר רפורמה ענקית. אפיפיור, אחד העם, מגיע אלינו לביקור. המסר, למרות תלבושתו המהודרת, הוא צניעות.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!