רגע האמת של מערכת הביטחון

גורמים באוצר טוענים שתביעת מערכת הביטחון לתוספת תקציב היא התבכיינות שנתית קבועה, וכי יש שומנים במערכת הביטחון ואין להוסיף לתקציבה. אני מבקש לומר כי תביעת מערכת הביטחון וצה"ל לתוספת תקציב אינה התבכיינות, אלא אמירה אחראית גדולה אל מול דיון לא מספק של הקבינט וטיעונים לא מקצועיים של האוצר. טוב עשה שר הביטחון שהופיע עם כל צמרת משרד הביטחון והממונים על התכנון והתקציבים בצה"ל לדיונים. כך יכול היה להתריע על חוסר תקציב למוכנות הכוחות. בכך הוא הקדים את הדיונים בתקציב הביטחון בשנת 2015 - למען ביטחון כולנו.

האיומים סביב מדינת ישראל לא פחתו. הם רק נעשו מורכבים ומחייבים את צה"ל להיות ערוך לקראתם, מוכן לנצח ולהגן על מדינת ישראל ועל תושביה. האיום הגרעיני מצד איראן נותר בעינו, וגם המציאות בסוריה מציבה אתגרים ואיומים חדשים של טרור. מערך הטילים והרקטות של חיזבאללה בלבנון וכן זה שברצועת עזה, מציב איום נוסף שפגיעתו בעורף הישראלי תהיה קשה. אנחנו ברגע האמת, וכשנה אני מתריע על כך שאם לא תינתן תוספת לתקציב הביטחון, צה"ל לא יהיה מוכן למילוי משימותיו.

בדיוני התקציב ל־2014-2013 הציג האוצר תמונה של גירעון עצום. גם מערכת הביטחון נדרשה לקצץ. תקציב הביטחון אמנם גדול, אך רובו משועבד להוצאות ולעסקאות רכש חיוניות שכבר נחתמו, וקשורות גם בתעשיות המעסיקות אלפי פועלים בפריפריה של מדינת ישראל.

שר הביטחון והרמטכ"ל הסכימו לקיצוץ מסוים, תוך אמירה שאם הקיצוץ יהיה רק לשנה, יהיה זה סיכון מחושב. בינתיים התברר שאין בור תקציבי, ושנתוני הגירעון, כפי שנמסרו בשעתו על ידי האוצר, נמסרו מתוך אי הבנת החומר.

*   *   *

תקציב הביטחון הוא היחיד הנושא על כתפיו את כל פנסיות עובדיו, את תקציב שיקום המשפחות השכולות ופצועי צה"ל וכן תשלומי ארנונה ומסים על דלק בהיקף של מיליארדי שקלים. רכיבים קשיחים אלו רק הלכו והתייקרו מאוד משנה לשנה. 

היתה זו ועדת ברודט שהמליצה בשנת 2007 על התייעלות וחיסכון בצה"ל, יחד עם הצבעה על כך שתקציב הביטחון חייב לגדול משנה לשנה עקב ההתייקרויות. 

לפי הנוסחה שקבעה בזמנו ועדת ברודט, תקציב הביטחון היה אמור לעמוד היום על 62 מיליארד שקלים, ולא כפי שהוא בפועל, כ־52 מיליארד. בשנה האחרונה השית האוצר על מערכת הביטחון גם את הוצאות ירידת צה"ל לנגב, פרויקט לאומי ענק שסוכם שימומן בחלוקה בין המשרדים וכן הוצאות גדולות נוספות שהאוצר נמנע מלהעביר את חלקו בהן.

מערכת הביטחון וצה"ל קיימו בשנה האחרונה תהליך התייעלות וקיצוץ תקציבי עמוק, שכלל סגירת חטיבות טנקים וטייסות, פיטורי אלפי קצינים ונגדים, ביטול אימונים רבים לסדיר ולמילואים, הארכת משך משרתי הקבע ועוד קיצוצים שונים. 

אם לא יתווספו כעת כ־2 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון, האימונים בצה"ל יופסקו והפגיעה בביטחון ישראל עלולה להיות אנושה.

*   *   *

איך הגענו למצב הזה? כאמור, דיונים לא מספקים או לחלופין - חוסר הבנה ומקצועיות מצד משרד האוצר. אישית, אני מקווה שזו לא אידיאולוגיה פוליטית המבקשת לפגוע בעוצמתו של צה"ל, במשרתיו ואולי אף באופן ספציפי בשר הביטחון, משה יעלון. 

על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב מייד בוויכוח הזה שבין האוצר למערכת הביטחון - ולהעביר החלטה בקבינט: להגדיל את תקציב הביטחון, למען ביטחון עם ישראל. ¬

ח"כ מוטי יוגב הוא אל"מ (מיל') וחבר ועדת החוץ והביטחוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו