הירושלמים מול אולמרט: סגירת מעגל

בתחילה, עבורנו הירושלמים, הוא היה התקווה הגדולה. ב־1993, בפעם הראשונה בתולדות העיר החשובה ביותר לעם היהודי, הצליח צעיר מוכשר, בעל תדמית של לוחם ללא חת בשחיתות, לנצח נפיל פוליטי ששמו טדי קולק, אשר כיהן לפניו קרוב ל־30 שנה. אהוד אולמרט. פוליטיקאי ששמו הלך לפניו. אך ככל שעבר הזמן, כך הבנו שבמקום שעיר הבירה תתפתח ותתפוס את מקומה הראוי בערי הבירה המובילות בעולם המתקדם, כיאה לה, היא מידרדרת במהירות ונעשית דומה לערי בירה בארצות עולם שלישי. 

כשעזב אולמרט ב־2003 למשרתו החדשה כשר בממשלת שרון השנייה וכמ"מ ראש הממשלה, שררה בקרבנו תחושה שהוא רוצה להימלט מתפקידו, ולנוכח מצב העיר באותה תקופה, לא היה קשה להבין מדוע. אולמרט השאיר אחריו חובות אדירים, רשות מוניציפלית כושלת, עזיבה המונית של תושבים איכותיים את העיר וריקנות, בעיקר ריקנות. כולם שמעו על ראש העיר שאינו בוחל בדבר על מנת לקדם את ענייניו האישיים, אך החשש מתביעות דיבה הוביל את מבקריו לנהוג בזהירות יתר. גזר הדין החמור מאתמול נותן אישור רטרואקטיבי לתחושות הללו. 

אנחנו, הירושלמים, מתקשים לשכוח. כירושלמי גאה, אני אזכור אותו לעולם בתור ראש העיר שבתקופתו התרחש אסון ורסאי. עבור לא מעט מאיתנו היה האסון הטרגי סמל לעשר השנים שבהן כיהן כראש העיר. באותו לילה מר ונמהר שמעו תושבי העיר המבוהלים כי רצפת אולם ורסאי קרסה, וכי 23 בני אדם נהרגו. במשך הזמן התברר כי התנהלותה הרשלנית של העירייה הביאה לכך שהאסון לא נמנע, אף שכל הסימנים העידו על קטסטרופה קרבה ובאה. מקומון מסוים בירושלים ניהל מעקב מתמיד אחר אולמרט והסיק כי בניהול העיר יש שחיתות רבה לכאורה, וכי ראש העיר בכלל נמצא עשרות, אם לא מאות, ימים בשנה בחו"ל. 

במקום שבו בנוי מתחם הולילנד עמד בעבר דגם היסטורי של ירושלים בתקופת ימי בית שני. הדגם הזה עזר לנו להבין כילדים את התקופה ההיסטורית הזאת, שחשובה כל כך לעם ישראל. הדגם הזה נעקר משם עבור הקמת שכונת יוקרה. העלינו סימני שאלה לשם מה הדבר נעשה בדיוק ומדוע יש בו צורך? אתמול התברר הדבר לחלוטין. כאשר נזכרים בתמונותיו של אולמרט עם הסיגרים, הדבר מעורר שאט נפש. 

בעת בחירות 2006 ניסו לא מעט ירושלמים להעלות את סוגיית התנהלותו בתקשורת הארצית, אך הם נדחו בכחש. באותה תקופה שלטו בשיח התקשורתי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", שצינזרו פעם אחר פעם כתבות שביקשו לחשוף את התנהלותו הבעייתית של אולמרט, שהיה אז המועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת קדימה. אולמרט ניצח בבחירות. בואו ונחשוב מה היה קורה אילו התקשורת כיום לא היתה בעלת מגוון קולות. סביר להניח שהצדק לא היה יוצא לאור. 

גזר הדין שניתן אתמול הוא בבחינת סגירת מעגל לתושבי ירושלים. מצד אחד, זהו יום עצוב שבו הגיע לסופו מסע של פוליטיקאי שהבטיח רבות אך כשל בתפקידו בכל היבט. מצד אחר, זהו יום של סיפוק משום שהוא מראה שכולם שווים בפני החוק. כך מתנהלת מדינה מתוקנת. 

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו