ושוב: השימוש האומלל ב"נאצי"

סבתא וסבא היקרים שלי, אתם כבר נחים על משכבכם, אך אני רוצה להתנצל בפניכם ובפני ניצולי שואה רבים כמוכם על דבריו הכואבים והשפלים של הסופר עמוס עוז.

לא עבר זמן רב מאז יום השואה, יום שמסמל עבורי את סיפור ההישרדות והגבורה שלכם. הייתם ילדים קטנים כשפרצה מלחמת העולם השנייה וכשאיבדתם את האנשים היקרים לכם מכל. לא זכיתם לגדול על ברכי סבתא וסבא שנרצחו על ידי הנאצים, לא זכיתם לאכול ארוחת ערב ביום שישי עם המשפחה המאוחדת שנספתה כמעט כולה, לא זכיתם לילדות שלווה ולשקט נפשי, שאותם ניסיתם בכל מעודכם להעניק לנו.

סיפרתם לנו, שנה אחרי שנה, כמה נוראים היו אותם הנאצים, שירו במשפחתכם ללא הבחנה, שכיוונו אליכם רובים ושהשמידו את בני עמנו באמצעים הנוראים ביותר. סיפרתם לנו שאת האכזריות של הנאצים אי אפשר לבטא במילים, שמדובר במי שהיו יותר ממפלצות, מי שאין בינם לבין צלם אנוש דבר וחצי דבר, שכל מטרתם היתה לאנוס, להשפיל, להשמיד ולטהר - בשם השנאה וללא הבחנה.

הסופר עמוס עוז בחר לכנות את מבצעי פעולות תג מחיר "ניאו נאצים". אקדים ואומר שפעולות תג מחיר הן פשע שנאה, מעשה עברייני שעליו יש להיענש בחומרה. כל פשע שנאה מסוג זה, ללא קשר לשאלה מצד מי נעשה, צריך להיות מטופל באמצעים המקובלים ומבצעיו צריכים להיענש. אך לא על חומרת מעשי פשע אלה אני כותבת כאן היום, אלא על השימוש הכואב שנעשה שוב, ובשנים האחרונות בכלל, במילה "נאצי". יצא לי לשמוע לא אחת שימוש בכינוי זה כקללה שנאמרה בין בחורים ובחורות ברחוב, כקללה מפי תלמידים ותלמידות על מורה קשוחה בבית הספר ובימים האחרונים קראתי את דבריו של עמוס עוז.

אני תוהה כיצד אנחנו, כיהודים, הפכנו כינוי כה כואב למילה שגורה בפינו? כיצד הגענו למצב שבו סופר ואיש רוח משווה בין ארגונים ניאו־נאציים, הרואים עצמם כממשיכי הנאציזם, לבין פושעי תג מחיר? לאן הובילה אותנו השנאה הפנימית בינינו, שגרמה לפריצת כל החומות והובילה אותנו להוזלת השימוש בכינוי "נאצי"?

הביקורת, השיח וחופש הביטוי הם לגיטימיים וחשובים ביותר במדינה דמוקרטית. אך האם אין גבול למילים שבהן משתמשים כדי לזעזע? האם אין גבול לכינויים שבהם משתמשים כדי לספק כותרות?

סבתא וסבא היקרים שלי, אני מתנצלת בפניכם על השימוש שבני הדורות הבאים לשואה עושים במילה "נאצי". אני מתנצלת שאיננו מבינים עד הסוף את המשמעות הכואבת והנוראה של המונח "נאצי" ומשתמשים בו חדשות לבקרים. אנא סלחו לנו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!