אתמול אמרתי לבנותיי שהן דור רביעי לשרידי חרב, סמל לקימתנו מאפר השואה ולהתגברות החיים על המוות, ניצחון רוח האדם על הרשע. בגופנו ממש היה הדבר. בכל שנה ידברו ביום הנורא הזה בקורבנות וברוצחים, בעוצמות הרוע ובעיוורון העולם אל מול השמדת עמנו, כמו גם בעיוורונם של אבותינו ואמותינו אפילו לנוכח הידיעות על השמדה שיטתית - גם אז התנחמו במחשבה ש"לנו זה לא יקרה". את סבתא לאה לקחו לאושוויץ לקראת סוף המלחמה. בכל שנה אנחנו שומעים את האמירה הנצחית "לא עוד!". אכן לא נסמוך עוד על אחרים - טובים ככל שיהיו - שברגע האמת יבואו לעזרתנו. לא נזלזל באיומי השמדה הניתזים לעברנו מפי ממשיכיהם הרוחניים של הקלגסים. גם לא נמתין שהרעה תגיע למפתננו, אלא נרדוף אותה הרחק מגבולותינו.
עם זאת, לא נלאה מלשוב ולשנן את הלקח הגדול מכולם, שחלקים בתוכנו מעמעמים מתוך אי־נוחות: אין תקווה לעם היהודי בגלות, אלא בארץ ישראל. עַם שהתפלל אלפיים שנה לשוב הביתה לארץ חמדת אבות, מתמהמה כעת על סיר הבשר של אומות העולם. בצרפת, למשל, האנטישמיות מתגברת בקצב רצחני, אבל יהודיה מתמהמהים מלעלות ארצה. לפני עשור ביקרתי בזימבבואה. לא תאמינו, גם שם נותרו יהודים. אלה שברחו ממנה, היגרו לגלויות אחרות. כך במדינות נוספות. זעקות השבר חדשים לבקרים, על חוקים אירופיים המגבילים שחיטה יהודית או מילה, נשמעות מנותקות מלקחי ההיסטוריה: הפסיקו לבקש זכויות בארץ לא לכם ובואו הביתה. גם יהודי ארה"ב המבקשים עתיד יהודי לצאצאיהם, כדאי שימהרו ארצה.
בעצם ימי השואה, בזמן האקציות הנוראות, כתב ר' יששכר טייכטל מדם ליבו את חשבון נפשו. כרב ביהדות הונגריה הקנאית התנגד בכל מאודו לציונות ולעלייה לארץ ישראל, אולם עם פרוץ השואה והידיעות האיומות על שאירע לעמנו, היכה על חטא העיוורון והחל להטיף לעלייה ארצה. הוא לא הספיק לראות את פרי עמלו משום שגם אותו השיגה יד הטמאים. הנה צוואתו, המגיעה אלינו מעומק הזוועות ונשמעת אקטואלית מתמיד: "אליכם אישים, אישי ישראל החיים בכל חמישה חלקי התבל, אקרא, מקטן ועד גדול, מאיש ועד אישה, מנער ועד זקן: כולכם קומו והתייצבו, עמדו נא והתעוררו נא להיכנס בברית הזאת של בניין הארץ, ולא תישאר אפילו נפש אחת חוצה! ונבנה ארצנו בבחינת ביאת כולכם... אם נשתתף עתה כולנו בה, אז יהיה לה כוח נצחי". ועוד קרא לכל מי שהסכים לשמוע: "לא נשוב עוד אל אמנו החורגת (הגלות), רק נקומה ונעלה אל אמנו האמיתית (א"י), ולהקריב אליה את כל כוחותינו מעתה ועד עולם, לבנות חומותיה ולתקן חורבותיה, חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו... ויראו שונאינו וייבושו".
יהודים, אל תאחרו את המועד. איננו זקוקים לתרועת השכמה נוספת. שובו הביתה!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו