חג פסח: להוציא את ישראל היפה שבנו

אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש ניסן העברי אך גם נכנסנו אל חודש אפריל הלועזי, והמשמעות עבור עם ישראל היא שחג הפסח עומד בפתח. משמעות נגזרת מכך היא שאנו ניצבים לפני שורה של אירועים הקשורים בעיקר למאכלים, או בלשון אחרת לאוכל, ואשר אפשר להגדירם אפילו כ"אירועים קולינריים" העומדים בפני עצמם.

במסגרת מתקפת המזון שאנו צפויים לה חשוב להדגיש את ארוחת ליל הסדר, המורכבת לא רק ממרור, ממצה ומחרוסת, אלא גם מאינספור מנות העולות על השולחן - כל משפחה לפי מוצאה ולפי בחירתה. אל מעגל האוכל הזה אפשר להוסיף את מסורת "היום שאחרי", שנוצרה בחג עצמו ובימי חול המועד ושבמסגרתה מתאספים חברים ובני משפחה לקיים אירועי "על האש", שבהם מדורת השבט הישראלית הופכת למסיבת בשרים וקלוריות בלתי נגמרת. אחר כך מגיע עוד סוף שבוע "רגיל", ומייד אחריו מציינים את החג שני, ורובנו נקנח באירועי המימונה הפופולריים שבהם יוצעו מופלטות ומתוקים לכל דורש, כי חייבים להשלים את הפערים אחרי שבוע ללא חמץ.

אבל אם תשימו את הקלוריות לרגע בצד ותחשבו על הצד החיובי של העניין, תראו שחגיגת האוכל הזאת משקפת את המגוון האתני של החברה הישראלית, שבה חזון כור ההיתוך של בן־גוריון קרם עור וגידים והפך למציאות קיימת, גם אם לאחר קשיים מרובים. נוסף על כך היא מסמלת גם, ואולי בעיקר, את השפע הנובע מהשגשוג הכלכלי שנוצר כאן בדורות האחרונים. לצד זאת, מזג האוויר האביבי מעודד את הישראלים לצאת אל הפארקים וליהנות מנופיה אך גם משדותיה של ארץ ישראל.

אבל ראוי שנעצור לשנייה ונחשוב מחדש. שכן כמעט בסופו של כל חג פסח חוזרים ונשמעים קולות המביעים חרטה על צריכת הקלוריות המוגזמת. יש להניח שגם השנה משפטים כגון "ועכשיו דיאטה" יהפכו לשכיחים ברשתות החברתיות. וכן, כמעט בסופו של כל חג פסח נשמעים קולות המתרעמים על כך שבחלק מהפארקים השאיר הציבור לכלוך רב המטמא את החינוך הישראלי.

אולי זאת העת לעשות ריסטארט למסורות החג. אולי זאת העת להפחית במאכלי הבשר ולעבור למאכלים בריאים יותר. הואיל ובחלק מעדות ישראל אסורות הקטניות למאכל, והואיל ובזמן האחרון הצמחונות והטבעונות הופכות למקובלות יותר, יהיה מניח את הדעת אם נקדיש יותר מקום לירקות ולבשרים דלי שומן בתפריט של החג.

במקביל, זאת יכולה להיות העת שבה ישראל היפה תראה את פניה האמיתיות. ישראל של חינוך הילדים והנוער לשמירה על הניקיון. חול המועד פסח הוא גם העת שבה אנו יכולים להרחיב את הדעת באשר להיסטוריה ולגיאוגרפיה של הארץ, אך גם להעמיק את ידיעותינו הקשורות לתנ"ך ולבקר במקומות רבי משמעות שיעזרו לנו להבין מדוע אנחנו כאן. מומלץ בחום.