"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חג פסח: להוציא את ישראל היפה שבנו

,עודכן

אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש ניסן העברי אך גם נכנסנו אל חודש אפריל הלועזי, והמשמעות עבור עם ישראל היא שחג הפסח עומד בפתח. משמעות נגזרת מכך היא שאנו ניצבים לפני שורה של אירועים הקשורים בעיקר למאכלים, או בלשון אחרת לאוכל, ואשר אפשר להגדירם אפילו כ"אירועים קולינריים" העומדים בפני עצמם.

במסגרת מתקפת המזון שאנו צפויים לה חשוב להדגיש את ארוחת ליל הסדר, המורכבת לא רק ממרור, ממצה ומחרוסת, אלא גם מאינספור מנות העולות על השולחן - כל משפחה לפי מוצאה ולפי בחירתה. אל מעגל האוכל הזה אפשר להוסיף את מסורת "היום שאחרי", שנוצרה בחג עצמו ובימי חול המועד ושבמסגרתה מתאספים חברים ובני משפחה לקיים אירועי "על האש", שבהם מדורת השבט הישראלית הופכת למסיבת בשרים וקלוריות בלתי נגמרת. אחר כך מגיע עוד סוף שבוע "רגיל", ומייד אחריו מציינים את החג שני, ורובנו נקנח באירועי המימונה הפופולריים שבהם יוצעו מופלטות ומתוקים לכל דורש, כי חייבים להשלים את הפערים אחרי שבוע ללא חמץ.

אבל אם תשימו את הקלוריות לרגע בצד ותחשבו על הצד החיובי של העניין, תראו שחגיגת האוכל הזאת משקפת את המגוון האתני של החברה הישראלית, שבה חזון כור ההיתוך של בן־גוריון קרם עור וגידים והפך למציאות קיימת, גם אם לאחר קשיים מרובים. נוסף על כך היא מסמלת גם, ואולי בעיקר, את השפע הנובע מהשגשוג הכלכלי שנוצר כאן בדורות האחרונים. לצד זאת, מזג האוויר האביבי מעודד את הישראלים לצאת אל הפארקים וליהנות מנופיה אך גם משדותיה של ארץ ישראל.

אבל ראוי שנעצור לשנייה ונחשוב מחדש. שכן כמעט בסופו של כל חג פסח חוזרים ונשמעים קולות המביעים חרטה על צריכת הקלוריות המוגזמת. יש להניח שגם השנה משפטים כגון "ועכשיו דיאטה" יהפכו לשכיחים ברשתות החברתיות. וכן, כמעט בסופו של כל חג פסח נשמעים קולות המתרעמים על כך שבחלק מהפארקים השאיר הציבור לכלוך רב המטמא את החינוך הישראלי.

אולי זאת העת לעשות ריסטארט למסורות החג. אולי זאת העת להפחית במאכלי הבשר ולעבור למאכלים בריאים יותר. הואיל ובחלק מעדות ישראל אסורות הקטניות למאכל, והואיל ובזמן האחרון הצמחונות והטבעונות הופכות למקובלות יותר, יהיה מניח את הדעת אם נקדיש יותר מקום לירקות ולבשרים דלי שומן בתפריט של החג.

במקביל, זאת יכולה להיות העת שבה ישראל היפה תראה את פניה האמיתיות. ישראל של חינוך הילדים והנוער לשמירה על הניקיון. חול המועד פסח הוא גם העת שבה אנו יכולים להרחיב את הדעת באשר להיסטוריה ולגיאוגרפיה של הארץ, אך גם להעמיק את ידיעותינו הקשורות לתנ"ך ולבקר במקומות רבי משמעות שיעזרו לנו להבין מדוע אנחנו כאן. מומלץ בחום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר