1. בהפועל ירושלים התהלכו בתקופה האחרונה בתחושה שהם יכולים לזכות באליפות בסידרה של הטוב משני משחקים מול מכבי ת"א בשבוע השני של חודש יוני. בשבועיים האחרונים התחושה שלי אומרת שבכלל לא בטוח שהם יהיו שם. גם בגלל שהצלע השלישית, מכבי חיפה, לא פחות טובה מהם.
לחיפה יש את הסגל ישראלי אולי הטוב בליגה. עידו קוז'יקרו חזר לעצמו אתמול במחצית שנייה שבה הקריב את גופו; מורן רוט במשחקו הטוב ביותר מאז שחזר לפני כחודשיים; בן רייס שיפר את יכולתו; ודגן יבזורי בחודשיים הטובים ביותר בקריירה שלו. לא רק שלשות במעבר ואחרי חסימה, אלא גם חדירות.
לחיפה כרגע יש שני זרים מעל הליגה: דונטה סמית', שמצוי בירידה מובנת אחרי שהחזיק את הקבוצה על הגב עד חודש פברואר, ובראיין רנדל הנפלא. רנדל ניפק אתמול ארבע גגות על ליאור אליהו ולעיתים נדמה שהוא הילד ההולנדי בסכר הרופף משהו של ג'ף רוזן. רנדל ורוט, אגב, לא שיחקו מול ירושלים בסיבוב הראשון.
אם רוזן היה מתעורר בזמן ומביא את ברייסי רייט במקומו של דויד קוביאן ולא עוד סקורר כמו טרנס רודריק, בנוסף לגבוה ורסטילי עם קליעה מבחוץ במקומו של אדיראן הנינג, האליפות היתה נשארת ברוממה.
2. זו הפעם החמישית שירושלים סופגת 90 נקודות ומעלה בחודש האחרון, ואתמול נדמה היה שבראד גרינברג עדיין נשאר בחיפה. ביתרון 15 נקודות ברבע השני הוא עבר לחילופים חברתיים במקום לסגור את המשחק, וחשב על ההתמודדות מול אולם ביורוקאפ. אחרי המאמץ שירושלים השקיעה במרדף בחצי השני, האם זה היה שווה?
חיפה שמרה אזורית והיו שחקנים שהירוקים נשארו איתם למעשה באישית. ירושלים הגיבה בתרגילים מיושנים והזכירה את אימרתו של אטורה מסינה בזמנו: "עברנו לאזורית והכרחנו אותם לחשוב". כמו נגד מכבי ת"א, שבה דווין סמית' המטיר שבע שלשות וירושלים התייחסה אליו כאילו מדובר בשחקן לא מוכר, ראינו אמש שידור חוזר עם יבזורי. נקווה שמחרתיים מול אולם גרינברג יגיב בזמן.
3. יצחק פרי פיטר את מתן חרוש בסיום הסיבוב הראשון במאזן 8:3. גם בסיבוב השני רשמה מכבי ראשל"צ שלושה ניצחונות ושמונה הפסדים, אחרי שחיזקה עצמה בדווין ווייט, ג'ייק כהן וחנן קולמן. מסקנה: מי שבונה יסודות רעועים בקיץ, גם תמ"א 38 ופיל ג'קסון לא יהפכו את זה למשהו יותר יציב בחורף.