חוסר הצדק שבאי השוויון בנטל זועק לשמיים. המציאות הישראלית הנוכחית, שבה קבוצות קטנות והולכות נושאות על גבן באופן בלעדי ובלבדי את ההגנה על המדינה, תוך כדי הקרבה - לא רק של שנות חיים אלא של משאבים אישיים וכלכליים - היא מציאות מעוותת ואבסורדית.
קשה היה להאמין, כאשר הוענק הפטור ל־400 בחורי ישיבה אי שם בימיה הראשונים של המדינה, שהדבר יהפוך לקרדום המוני לחפור בו, המעיב על החיים המשותפים של כל מרכיבי החברה.
מדינת ישראל כיום היא מדינה פלורליסטית שבה יש הכרה אמיתית באחר, בתרבותו ובצרכיו, אך גם לכך צריך להיות גבול. דומה כי ההחלטה של בג"ץ להקפיא תקציבים לישיבות שתלמידיהן טרם גויסו היא תחילת סימון הקו הזה. יוצא מכך שהשוויון בנטל הוא דיסוננס הדורש פתרון מקורי, וועדת שקד אשר קמה כדי לטפל בנושא נדרשת לפתרון כזה.
בניגוד למה שנוטים לחשוב, יותר ויותר חיילים חרדים או חרדים לשעבר מתגייסים לשירות צבאי ביחידות הטובות ביותר או לשירות אזרחי בגופים התורמים לחברה. אותם חיילים הבינו כי המגמה הנוכחית, שכמעט נטמעה לחלוטין בתוככי החברה שבה הם חיים, היא מגמה בעלת השלכות הרסניות. תהליך הגיוס הוא תהליך איטי אבל הוא קיים ויש לחזקו, שכן הוא עשוי להובילם להשתלבות בחברה. כלי התקשורת מלאים בסיפורים על חיילים חרדים העוברים מסכת התעללויות בציבור שבו הם חיים בשל שירותם הצבאי, אך חשוב להדגיש גם את הצד השני של המטבע.
במהלך הדיונים בוועדת שקד ביקשו כמה גורמים להטיל סנקציות פליליות על אלו שלא רוצים להתגייס לשירות, מתוך מחשבה שאפשר להכריח עשרות אלפי אנשים להתגייס לצה"ל. המחשבה הזאת היא מחשבה בלתי ריאלית. יותר מכך, גיוס בכוח עלול ליצור קרע בעם. ושלא יהיה ספק, הסוגיה דורשת נקיטת צעדים נחרצים משום שהניתוק והניכור, בייחוד של אלו הבאים מהציבור החרדי, עלולים להתגבר.
בדיוק בהקשר הזה, ההחלטה של בג"ץ מלפני יומיים היא החלטה קשה, אך יש בה כדי לסמן את הדרך הרצויה לוועדת שקד. הואיל וגיוס לצה"ל הוא גזירה שרבים בציבור מתקשים לעמוד בה, הרי אפשר להחליט על שירות אזרחי שאליו יופנו כל אלו שלא רואים בכך זכות. שירות אזרחי הוא שירות למען החברה ובתוך הקהילה, והרי בתי חולים, בתי אבות ומוסדות אחרים למען החלשים בחברה משוועים למתנדבים. יש לכך גם ערך חינוכי ואנושי רב.
* * *
הוועדה יכולה לקבוע גם את מה שאני מכנה "עקרון ההדדיות של השוויון בנטל": מי שישרת יותר - יקבל יותר, ומי שלא ישרת בכלל - לא יקבל בכלל. הכוונה היא להמיר ולהפוך למעשה את העיקרון ההיסטורי של "אין מסים ללא ייצוג" ל"קבלה מהמדינה בשיעור שווה של התרומה לחברה". ולא, אין מדובר רק בגמול ישיר על השירות בצה"ל ובשירות האזרחי באותן שנות שירות, אלא שיש להמשיך לאחר מכן בקצבאות הילדים, בקבלה למוסד לימוד גבוה ובכל הטבה שהמדינה יכולה להעניק לאזרח.
קיצוץ קצבאות הילדים בעקבות התוכנית הכלכלית של 2003 הוכיח כי הפנייה לכיס היא פנייה אפקטיבית. היא יצרה כללי משחק חדשים ושינתה לחלוטין צורות מחשבה שהתקבעו בחברה החרדית. את העיקרון הזה אפשר להחיל על קבוצות אחרות הנוקטות גישה של השתמטות משירות בצה"ל או משירות אזרחי, ובהן סרבנים מימין ומשמאל וערביי ישראל. במקום לנקוט דרכים כוחניות, עומדת האפשרות להתמודד עם הבעיה בדרכים כלכליות.
אף על פי שזהו אינו פתרון מושלם ויש בו חסרונות, דומה שהוא עשוי להיות הפתרון הטוב ביותר מאלו המוצעים. בפתרונות האחרים יש חסרונות רבים יותר משום שאחרי ככלות הכל, נועדנו לחיות כאן בשיתוף כולנו יחדיו.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
