צעד נכון, בכיוון הנכון, בזמן הנכון

הצעד שעשה אתמול בג"ץ הוא צעד נכון, בכיוון הנכון,בזמן הנכון.

"על שלושה דברים עולמו של תלמיד ה'כולל' עומד", אומרים ב"חברת הלומדים" החרדית: "על התורה" - של הבעל, "ועל העבודה" - של האישה, "ועל גמילות החסדים" - של המדינה.

אלמלא היה זה ה"ילד שלנו", היינו צוחקים. התבוננות במהפך שעבר חלק ניכר מלומדי התורה בימינו מגלה מציאות כואבת, מנוונת, שבה הפך לימוד התורה קרדום לחפור בו הטבות ומלגות מהמדינה, תוך כדי התבזות והוזלת ערך התורה ולומדיה.

"השיטה שהאישה תפרנס את הבעל לא היתה ידועה לחז"ל, רק ליחידי סגולה ממש... וכיוון שהחוק מרשה לאברכים מגיל 23 ומעלה ללמוד 45 שעות בשבוע ולעסוק לפרנסתם כמה שעות, עדיף כך משתתבזה התורה בעיני לומדיה חס וחלילה, ויחזרו אל משרד הדתות לבקש קצבת רעב בר מינן". דברים נוקבים אלה לא נכתבו על ידי אחד מאנשי מרצ, אלא בידי אחד מתלמידי החכמים היחידים והמיוחדים בבני ברק ובארץ כולה - הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים".

הוא כתב אותם לתלמידו, הרב חיים אמסלם, ששילם מחיר פוליטי ואישי יקר בשל אומץ ליבו וקריאתו לבחורי הישיבות להשתתף בנטל הביטחוני והכלכלי, ולחדול להיות נטל על קופת המדינה.

ספק אם שופטי בג"ץ הכירו את דברי הרב מאזוז, אך פסיקתם מיום אתמול משתלבת בהם היטב.

שלא תהיה לאיש טעות: הטלת עונשים פליליים או שלילת מימון מישיבות לא יביאו להצפת לשכות הגיוס בעשרות אלפי חרדים. גם בעקבות פסיקת בג"ץ מחנה תל השומר לא ישנה את שמו מחר בבוקר למחנה תל השומר שבת.

אבל שלילת ההטבות עשויה להגביר את המגמה הברוכה של השנים האחרונות, שבהן אלפי חרדים משתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה ולאחר מכן יוצאים לעבוד, ולהביא להפסקת הפארסה שנהגה כאן במשך שנים.

במקום עבודה, היתה זו "עבודה בעיניים": קברניטי המדינה עומדים על הבמה, בוכים ומתלוננים על השתמטותם של עשרות אלפי חייבי גיוס, ובה בעת מאכילים אותם ביד נדיבה מתחת לשולחן ומעליו.

רק ימים יגידו אם המסע הארוך והחשוב להפיכת הפירמידה החרדית על פיה, שבג"ץ הוסיף לה אתמול צעד חשוב ובקול תרועה רמה, יצלח אם לאו.

פסיקת בג"ץ עשויה לזרז את שיוך מאמר חז"ל שלפיו "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים" לערוץ המציאות, ולא רק לערוץ ההיסטוריה והמדע הבדיוני.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!