"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעד נכון, בכיוון הנכון, בזמן הנכון

,עודכן

הצעד שעשה אתמול בג"ץ הוא צעד נכון, בכיוון הנכון,בזמן הנכון.

"על שלושה דברים עולמו של תלמיד ה'כולל' עומד", אומרים ב"חברת הלומדים" החרדית: "על התורה" - של הבעל, "ועל העבודה" - של האישה, "ועל גמילות החסדים" - של המדינה.

אלמלא היה זה ה"ילד שלנו", היינו צוחקים. התבוננות במהפך שעבר חלק ניכר מלומדי התורה בימינו מגלה מציאות כואבת, מנוונת, שבה הפך לימוד התורה קרדום לחפור בו הטבות ומלגות מהמדינה, תוך כדי התבזות והוזלת ערך התורה ולומדיה.

"השיטה שהאישה תפרנס את הבעל לא היתה ידועה לחז"ל, רק ליחידי סגולה ממש... וכיוון שהחוק מרשה לאברכים מגיל 23 ומעלה ללמוד 45 שעות בשבוע ולעסוק לפרנסתם כמה שעות, עדיף כך משתתבזה התורה בעיני לומדיה חס וחלילה, ויחזרו אל משרד הדתות לבקש קצבת רעב בר מינן". דברים נוקבים אלה לא נכתבו על ידי אחד מאנשי מרצ, אלא בידי אחד מתלמידי החכמים היחידים והמיוחדים בבני ברק ובארץ כולה - הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים".

הוא כתב אותם לתלמידו, הרב חיים אמסלם, ששילם מחיר פוליטי ואישי יקר בשל אומץ ליבו וקריאתו לבחורי הישיבות להשתתף בנטל הביטחוני והכלכלי, ולחדול להיות נטל על קופת המדינה.

ספק אם שופטי בג"ץ הכירו את דברי הרב מאזוז, אך פסיקתם מיום אתמול משתלבת בהם היטב.

שלא תהיה לאיש טעות: הטלת עונשים פליליים או שלילת מימון מישיבות לא יביאו להצפת לשכות הגיוס בעשרות אלפי חרדים. גם בעקבות פסיקת בג"ץ מחנה תל השומר לא ישנה את שמו מחר בבוקר למחנה תל השומר שבת.

אבל שלילת ההטבות עשויה להגביר את המגמה הברוכה של השנים האחרונות, שבהן אלפי חרדים משתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה ולאחר מכן יוצאים לעבוד, ולהביא להפסקת הפארסה שנהגה כאן במשך שנים.

במקום עבודה, היתה זו "עבודה בעיניים": קברניטי המדינה עומדים על הבמה, בוכים ומתלוננים על השתמטותם של עשרות אלפי חייבי גיוס, ובה בעת מאכילים אותם ביד נדיבה מתחת לשולחן ומעליו.

רק ימים יגידו אם המסע הארוך והחשוב להפיכת הפירמידה החרדית על פיה, שבג"ץ הוסיף לה אתמול צעד חשוב ובקול תרועה רמה, יצלח אם לאו.

פסיקת בג"ץ עשויה לזרז את שיוך מאמר חז"ל שלפיו "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים" לערוץ המציאות, ולא רק לערוץ ההיסטוריה והמדע הבדיוני.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר