נתחיל בהזמת השקרים המופצים: לא מדובר באיסור של תרומות פרטיות, אלא בניסיון לעצור את התערבות מדינות אירופה בליבת הוויכוח הישראלי. אין בעולם מדינה שבוחשות בה כה הרבה מדינות ונוקטות צד בסכסוך ארוך. על פי הערכות מומחים, לישראל מוזרמים כ־100 מיליון יורו בכל שנה! הכסף הולך לארגוני שמאל פרו־פלשתיניים תחת הכותרת המושחתת "ארגוני זכויות אדם", שפירושם זכויות לכולם חוץ מליהודים. באמצעות הכסף משחירים את ישראל, מפמפמים את שקרי ה"אפרטהייד", "פשעי המלחמה", ה"חוקים הגזעניים" וה"אנטי־דמוקרטיים" ופועלים להעמיד לדין את חיילינו ומנהיגינו. גם ציפי לבני, המתנגדת לחוק, לא נסעה למקומות מסוימים מחשש שתיתבע על "פשעי מלחמה".
מי שאחראי למימון מכונת התעמולה שמטרתה פירוק ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והפיכתה למדינת כל לאומיה - היא אירופה. אירופה, האובדת עצות ביחס לכיבוש המוסלמי ברחובותיה, מתערבת באדנות בוויכוח פנימי ומצדדת במתנגדים למדיניות ישראל, ובעקיפין תומכת במובילי החרם ובאלה המספקים לגיטימציה לטרור נגדנו. על כך הצעת החוק, ולא על כספים פרטיים.
מה היה לו התערבה ישראל בסכסוכים אתנו־לאומיים? מה היו אומרים האנגלים לו תרמה ישראל כסף לבדלנים הסקוטים במאבקם להתנתקות מאנגליה? האם הבריטים היו שותקים?
מצד אחר, החוק הזה מסורס. רוב ארגוני השמאל ימשיכו לקבל כספי עתק מאירופה. מכיוון שמדובר במאבק על ריבונות ישראל, אסור שהחוק יגיע רק מסיעות הימין. גם לשמאל הציוני השפוי אינטרס לעצור התערבות מדינתית זרה, המקדמת דה־לגיטימציה של ישראל.
יותר מחקיקה ישראלית, עדיף להתמקד בפעולה בינלאומית מול מדינות אירופה; לדבר בגלוי נגד החוצפה והאבסורד שבפגיעה בריבונותנו והתערבות בסכסוך לטובת צד אחד. מדובר בניאו־קולוניאליזם אירופי. רק כלפי ישראל מופעלים כללים ייחודיים מצד מדינות העולם, ובייחוד אירופה. ההתערבות פוגעת בערכים דמוקרטיים ואינה מקדמת שלום. מדוע יתאמצו הפלשתינים, אם אירופה עוזרת ללחץ על ישראל באמצעות הכפשתה ותמיכה בחרם? ואחרי כל זאת, במקום להגיב בחוקים, יש להרחיב את יריעת הארגונים הציוניים השמרניים כתשובת משקל לארגוני הפירוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו