מאז פיצוץ מכונית הפרקליט בת"א בשבוע שעבר נשמעים קולות הטוענים כי מדובר בעליית מדרגה ובחציית קו אדום מבחינת ארגוני הפשיעה. לכך נוסיף את חיסולי החשבונות בין ארגוני הפשיעה השונים, שלאחרונה התבצעו לאור יום בערים מרכזיות בארץ, וכבר אפשר להצביע על גל עכור.
גל פשיעה זה מבטא תהליך של "סחרור עברייני", שבו מתקיימת החמרה בפעילות העבריינית עד כדי אובדן שליטה, הן של מי שמצוי בסחרור והן של מי שבסביבתו. זהו תהליך השולט באדם ומוסיף לסבלו, והמתקיים אצל אנשים, בקרב קבוצות, בשכונות, בארגונים ואף במדינות. להתנהגות זו נלווים גם מאפיינים מחשבתיים ורגשיים מסוימים. המאפיין הראשון, המתקיים תמיד, הוא ה"ריכוז העצמי"; האדם מרוכז בעצמו, בטובת ההנאה שלו, בכוחו, באיום שעליו, ולא רואה מעבר לכך. כאשר מתרחש סחרור, הריכוז העצמי גדל והולך עד כדי השתלטות מלאה על הכרתם של האדם, של הקבוצה או אפילו של החברה כולה (גרמניה הנאצית, למשל).
המאפיין השני המתקיים פעמים רבות במהלך הסחרור העברייני הוא תחושת היכולת, שגדלה מפעולה לפעולה ומאירוע לאירוע. האדם מרגיש שהוא כמעט כל־יכול. מבחינתו אין גבולות, וכל האמצעים כשרים להגשים את המטרות שנקבעו על ידי הריכוז העצמי, הגדל בעקביות. המאפיין השלישי הוא תחושת איום ולצידה הכרח לבצע מעשה פוגעני לשם הגנה. הצורך להישאר בשליטה ולא להיתפס כחלש נצפה בהפגנת כוח עברייני של יחיד או של קבוצה, בייחוד בתקופה שבה שוטף גל פשיעה את החברה, כמו זה שאנו עדים לו לאחרונה.
מאחר שהסחרור העברייני לא מתרחש בריק, הוא משקף לעיתים את המסר התרבותי שמעריץ כוח, אפילו מזויף, או את החברה שאינה מוקיעה עבריינות מתוכה, כל עבריינות שהיא. כאשר יש גל של סחרור עברייני בחברה, הדבר מעיד על היחלשותה, על התרחקות בין אנשים וקבוצות ועל היעדר מרכז ערכי משותף. כך הריכוז העצמי הופך לאידיאולוגיה, ומכאן הדרך לסחרור עברייני קצרה. וכמו כדי להוסיף נדבך למופע עכור זה, אנו רואים כיצד עבריינים מסוימים הפכו בשנים האחרונות לגיבורי התקשורת, ל"סלבס" ששמם מוכר לכולנו, והם זוכים להגשים ערך נשאף - רייטינג, ותחושת היכולת שלהם גדלה עוד יותר.
אז מה עושים? אין תרופת קסם, ונראה שמערכת אכיפת החוק מנסה את מיטבה באמצעים שיש בידה. בכל אופן, אפשר לסייע לה בשיפור מסוים בתגובותיה, כזה שיפחית את תחושת היכולת העבריינית הגדלה. למשל, על ידי החלת שיפוט מהיר בהרבה על כל מעשה עברייני, שיעצור בהחלטיות את הסחרור ואת תחושת הכוח המזויף. גם אמצעי התקשורת יכולים לפרוק את העבריינים מאשליית הכוח המסולף שהם רוכשים על ידי פעולות הנובעות מהסחרור העברייני. ברגע שכלי התקשורת יפסיקו לכנות ירי של עבריינים "פעולה נועזת", תחזור פעולה פחדנית זו למקומה. ברגע שהמדיה לא תלבה את החשש מפני העבריינים, הם ייחלשו חברתית. הם יתקיימו ב־ד' אמותיהם העברייניות ויחזרו להיות מה שהם - אנשים שהם משרתי הסחרור, שחייהם סבל המוביל אותם ואת מי שבסביבתם אל פי פחת. גיבורים - הם לא.
הכותב הוא קרימינולוג קליני, ראש המחלקה| לקרימינולוגיה באונ' בר־אילן