יש לי אמון במערכת המשפט של מדינת ישראל. שופטי ישראל, לבד מחריגים נדירים, ישרים והגונים ואינם נוהגים משוא פנים בעבריינים נשואי פנים. כאשר מונח לפני השופטים חומר ראיות המחייב הרשעה, אין להם מורא מפני איש לבד ממורא החוק. שופטים יכולים לטעות, ולשם כך קיימת ערכאת ערעור, אולם אין החלטות שיפוטיות נגועות בחוסר תום לב של שופטים. אשר על כן יש לקבל את החלטת בית משפט השלום בירושלים, שזיכתה את אביגדור ליברמן, כפשוטה.
אין לי אמון ביועץ המשפטי לממשלה ובכל אותם בכירים וזוטרים בפרקליטות ובמשטרה, שבמשך 17 שנה ניהלו חקירות בעבירות חמורות נגד אביגדור ליברמן ובסופו של דבר החליטו על הגשת כתב אישום בנושא משני, שגם ממנו הוא זוכה פה אחד. מה יחשוב הציבור במדינת ישראל על שיקול הדעת של בכירי הפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה בהערכת חומרי חקירה ועל רמתם של הפרקליטים מטעם המדינה, שצריכים להתמודד עם טובי עורכי הדין בישראל?
בית המשפט העליון קבע רק לאחרונה נורמות מחמירות בעניינם של ראשי ערים על בסיס הגשת כתבי אישום נגדם. נורמות ראויות והכרחיות בעידן של התגברות השחיתות ברשויות המקומיות. איזו משמעות יש להחלטה של בית המשפט העליון כאשר הציבור מגלה את רפיון מערכת אכיפת החוק ואת הזיכוי של ליברמן, המבוסס על ראיות קלושות שהוגשו לבית המשפט, עוד לפני הצורך לעסוק במשמעות העבירה של מירמה והפרת אמונים?
במדינת ישראל יש גילויים מדאיגים של התגברות השחיתות והפשיעה ברחובות הערים. המאבק בשחיתות ובפשיעה מצוי בליבת הלכידות החברתית. אי אמון של אזרחים במערכת אכיפת החוק מסוכן ומוביל למדרון חלקלק של בוז לנורמות יסוד של חיים מתוקנים בחברה. זה הרגע שבו היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים וממשלת ישראל כולה מחויבים לעשות בדק בית הכרחי ולהבטיח את תקינות שלטון החוק ואת יעילותו. חובה לחזק ולהעצים את אגפי החקירות, את רשות המסים ואת הפרקליטות כך שיוכלו לגייס לשורותיהם, גם במחיר של עלות כספית ניכרת, את טובי המוחות הצעירים והנמרצים שיש בישראל בשפע. כישרונות כאלה יוכלו לזרז את ניהול החקירות, לקבל את ההחלטות הנכונות על הגשת כתבי אישום ולתת לאזרחים ייצוג הולם וראוי בבתי המשפט. דרך אגב, ארה"ב פועלת כבר שנים על פי תובנה זו.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
