"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החברה שצמחה מתוך המלחמה

,עודכן

מאז מלחמת יום הכיפורים מקבלים הימים הנוראים משמעות עמוקה הרבה יותר. ממשית. גם השנה יתייחדו לפני החג משפחות אלפי חללי צה"ל, ובימים הללו יצופו ויעלו מחדש הזיכרונות המרים של פצועי המלחמה ושל לוחמיה.

ארבעה עשורים מלאו למלחמה. עבור כלל הציבור מדובר במחשבות על העבר, על ההווה ועל העתיד. בדומה למה שהתחולל לפני עשור, השנה גם נחשפו ופורסמו חומרים ומסמכים חדשים השופכים אור על המלחמה כולה ומה שמעבר לה. כך, למשל, עדויות אותנטיות נוספות מאותה תקופה מצריכות חשיבה מחדש על נסיבות סירובה של ראש הממשלה גולדה מאיר ליוזמות שלום שונות. זאת ועוד, אל מאגר סיפורי הגבורה נוספו השנה סיפורים של לוחמים שחירפו את נפשם במהלך הקרבות, וראוי שפועלם ייחקק באותיות של זהב בפנתיאון הישראלי, ושהם ייזכרו היטב בזיכרון הקולקטיבי. זאת על רקע קולות המנסים, חזור ונסה, ליצור מצג ציני ולפקפק בגבורה ובנכונות להקרבה של לוחמי צה"ל.

אך עם הצער, הכאב הקשה מנשוא והאובדן, ראוי שנזכור את מלחמת יום הכיפורים כמלחמה שבה איבדנו את התמימות והענקנו משמעות אמיתית לדמוקרטיה הישראלית. זו היתה המלחמה שלאחריה מה שהיה, לטוב ולרע, הוא לא מה שיהיה.מלחמה שלאחריה צה"ל השתנה לחלוטין. מלחמה שלאחריה שינתה התקשורת הישראלית את פניה לבלי הכר והפסיקה ליישר קו אוטומטי עם הממסד. מלחמה שתוצאותיה שירטטו מחדש את קווי התיחום של הפוליטיקה הישראלית, שכן ניקוי הפוליטיקאים מאחריות בוועדת אגרנט הוציא לראשונה לרחובות את הציבור הישראלי שבישר את מהפך 1977, שבו לראשונה הוחלף השלטון. בעקבות זאת יש לומר שיותר מכל, זו היתה המלחמה הראשונה שבה הציבור לא רק הבין את משמעות המילה אחריות, אלא תבע ואף אילץ את מנהיגיו לקבל אותה.

לא, אין מדובר רק בהפגנות שאותן החל מוטי אשכנזי, אלא גם בכך שמתוך המלחמה קמו להן "גוש אמונים" מצד אחד ו"שלום עכשיו" מצד אחר. הווה אומר, שאל הפוליטיקה הארצית הצטרפו צעירים מבחוץ שהמלחמה השפיעה עליהם, והם ביקשו לעצב את פני האומה. פעילים משתי הקבוצות השתלבו לאחר מכן בפעילות בכנסת. המלחמה הזאת היא גם מלחמה שבה אפשר למתוח קו דמיוני מפריד בין הדור שנולד לפניה לדורות שנולדו אחריה, כי הארץ שינתה את פניה.

זוועות מלחמת יום הכיפורים יצרו את הפסימיות הגדולה ביותר של חיינו כאן מאז השואה ומלחמת השחרור, אך אחריתה החזירה את האופטימיות, משום שלמרות תנאי הפתיחה הקטסטרופליים - הצלחנו לנצח מלחמה קשה. מבחינה זו, שירה של דורית צמרת "החיטה צומחת שוב", שבוצע על ידי חוה אלברשטיין והעוסק בנופלי קיבוץ בית השיטה, מקבל משנה תוקף והוא סמל עבור החברה הישראלית כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר