עד כה אצל אובאמה: מילים, מילים

במערב הגיעו למסקנה כי אסד עשה ביום רביעי שימוש בנשק כימי נגד אזרחיו. האירוע המזוויע, שבו נהרגו נשים וילדים רבים, תואם את ההגדרה של פשע נגד האנושות. לעולם יכולת להגיב, וישראל, על פי מקורות זרים, הוכיחה לעולם לאחרונה כי אפשר לפגוע בנקל ביעדים של צבא סוריה בלא סיכון. מבחינה פוליטית־מוסרית, גם תהיה לפגיעה במשטר אסד הצדקה ברורה. אז מדוע העולם ממתין?

ראשית, כי מועצת הביטחון לעולם לא תאפשר פעולה כזו: מוסקבה תמשיך לתמוך במשטר אסד, בעל הברית האחרון שלה במזרח התיכון. אך יש גם עוד סיבה: נשיא ארה"ב הבטיח לעצמו - ולנו - כי הוא יירשם בהיסטוריה כנשיא שמסיים מערכות, ולא כאחד המכריז מלחמה.

באוגוסט 2012 הבטיח אובאמה כי שימוש בנשק כימי בסוריה הוא, מבחינתו, "חציית קו אדום" של משטר אסד. מאז השתמש אסד - לטענת העיתון הרציני "לה פיגארו" - 13 פעם בנשק כימי בסוריה. אובאמה העדיף לטמון את ראשו בחול עם כושר ההרתעה האמריקני. בעלי הברית של וושינגטון מוטרדים. זאת לא אמריקה שהם מכירים.

לאובאמה תירוץ טוב להסס: האופוזיציה בסוריה רחוקה מלהיות נקייה מאלמנטים ג'יהאדיסטיים, אבל חתן פרס נובל לשלום מקווה שאיכשהו, כמו במצרים, הדברים ייפתרו מעצמם. במצרים, לדוגמה, הוא הימר תחילה על העם, עבר לאחים ומסיים בצבא, שלא ממהר לסלוח לו על הזיגזג המדהים. היכולת של אובאמה ליזום היא בעיקר באמצעות נאומים, וגם שימוש במל"טים כמו בתימן ובאפגניסטן. בנוגע לשאר - מילים, מילים, מילים.

סביר להניח כי גם הפעם וושינגטון תישאר מחוץ למשחק, אף על פי שקיימות גם אופציות עוקפות או"ם - למשל, פתרון באמצעות הליגה הערבית או פתרון בנוסח קוסובו ב־1999, כשגם אז מוסקבה התנגדה למהלך.

אנחנו כעת בסוריה במבוי סתום, אף על פי שהעולם מכיר בזוועות. צריך להודות כי לא רק אובאמה במצב בעייתי אחרי שהקו האדום שלו הפך לפארסה עולמית. גם האו"ם אינו מסוגל לקבל החלטה עם שיניים נגד מנהיג הטובח בנשק כימי בבני עמו. כמה אירוני שאפילו נשיא איראן חסן רוחאני, שותף בכיר של המשטר הסורי, הכיר בעובדה שבסוריה נעשה שימוש בנשק כימי בלי לציין מי המשתמש. סביר להניח כי האיראנים יישבו בשקט במקרה של פגיעה במשטר אסד. מבחינתם, עדיף שהזרקורים יהיו בסוריה, במצרים, בלבנון או במגרב - רק שייתנו להם להמשיך בפרויקטים חשובים.

ממשל אובאמה מהמר היום על פתרון מדיני באמצעות "ועידת ז'נבה 2", שתדון בסוגיה הסורית. מפגש אמריקני־רוסי מתוכנן באוקטובר בהאג, מקום שאליו צריך אסד להגיע בעולם נורמלי לבית הדין הבינלאומי.

האזור שלנו רק מסתבך והולך. קטאר וסעודיה תומכות במורדים, אך נאבקות זו בזו בנוגע לאופי המשטר הבא; טורקיה חוששת מאוד כי הנשק עלול להגיע לכורדים השואפים לעצמאות; במצרים העסק עדיין לא יציב, ובלבנון - עניין שבשיגרה - פיגועים. כמה טוב שיש מו"מ בין ישראל לפלשתינים המשמש עלה תאנה למדיניות החוץ־האמריקנית במזרח התיכון. מההתחלה ידענו כי בסוריה הבחירה היא בין רעים לרעים. במקרה הזה צריך אובאמה לבחור לעמוד - במעשים, לא רק במילים - לצד החלשים, כלומר אזרחי סוריה. אחרי זה מובטח לו שיהיה גם זמן לנאומים.