ביטול המיצ"ב: מצוינות - לא מילה גסה
,עודכן
החלטתו של שר החינוך שי פירון להקפיא את מבחני המיצ"ב היא החלטה בעלת משמעות מרחיקת לכת, וכפי שזה נראה כרגע, לא במובנה החיובי. דוד בן־גוריון, ראש ממשלתנו הראשון נודע באימרתו : "אני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם". במקרה שלפנינו מתקבלת התחושה שכבוד השר קיבל החלטה פופוליסטית, אשר עלולה להזיק לאין שיעור לעתיד החינוך בישראל מסיבה פשוטה מאוד: במקום שבו אין בחינות - אין תחרות; ובמקום שבו אין תחרות - אין מצוינות.
70 שנה של ממשל קומוניסטי במדינות שונות בעולם הוכיחו זאת מעל לכל ספק. יותר מכך, כחלק מהמהלך המתוכנן, הבחינות הפנימיות, שאת נתוניהן לא חייבים בתי הספר לחשוף בפני משרד החינוך, לא יוקפאו. כלומר, הבחינות הללו יהיו חסרות משמעות לחלוטין. ובכלל, נשאלת השאלה: אם מבטלים את המיצ"ב, איך אפשר לבצע מעקב? איך אפשר לקבוע אם יש הישגים לאורך שנים? גם הטיעון שהמבחנים פגעו בחלשים הוא טיעון מופרך: מבחני המיצ"ב שימשו כלי מדידה, וברגע שבו יחדלו מלהתקיים באמת, גם את החלשים לא יהיה אפשר לחזק.
הטענות נגד מבחני המיצ"ב הן מרובות. נטען, למשל, כי מדובר במעין "עגל זהב", שיוצר לחץ מיותר על התלמידים. אלו טיעונים של גורמים בעלי סטנדרטים נמוכים. אותן טענות אפשר לטעון נגד מבחנים רגילים. ומה נעשה אז? נבטל גם אותם?
השר פירון נכנע למנהלי בתי ספר ולארגוני המורים שהתנגדו למבחנים הללו. כידוע לאלה שנמצאים במערכת, המבחנים הללו גרמו לאנשי החינוך בעיה רצינית. מנהלי בתי הספר היו צריכים להעסיק את המורים הטובים ביותר ובניגוד לעבר, מי שאינו טוב לא מתקבל בהבנה. במקביל, ארגוני המורים, שבראש מעייניהם עומד המשכה של העסקת מורים בכל מצב ושיפור זכויותיהם, מתנגדים למבחנים העלולים להעמיד באור שלילי בעלי מקצוע שלא עומדים ביעדים הפדגוגיים שנדרשו מהם. יתרה מזו, בניגוד לשוק הפרטי, שרוב מרכיביו מבינים את הצורך במבחן ובפיקוח כדי לשפר תוצאות, ארגוני המורים, הבאים מהמגזר הציבורי, אינם ששים לקדם פיקוח מתמיד על עבודת חבריהם והם יודעים בדיוק למה. המבחנים הללו חושפים את ערוות כולם, אך במקום להתייחס לכך כאל ביקורת בונה, בוחרים מרכיבי המערכת לחסל את הביקורת.
במקום שבו יש מבחנים יש ציפיות, ובמקום שבו יש ציפיות גבוהות - התוצאות טובות. לאחרונה עלה הרעיון לבטל את הפסיכומטרי, ועתה את המיצ"ב. היעד של מפלגת יש עתיד הוא לצמצם את בחינות הבגרות לארבעה מקצועות. בקצב הזה ובגישה הזאת מדוע בכלל לגשת למבחנים הבינלאומיים?
ככה זה כשמצוינות נתפסת כמילה גסה. הבעיה היא שבלי מצוינות ישראל לא תוכל להצליח.
הכותב שימש יועץ שר החינוך בשנים 2010-2009טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואלי ורד חזן
מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד
