ההצדקה המוסרית בתביעתנו על ארצנו

זה לא מספר ההתנחלויות שהוכנסו לרשימה - הוכנסו גם קיבוצים ויישובים ערביים לרוב, ואף הם יכלו לככב כמי ש"גזלו" את מקומן של קריית גת ואשקלון - אלא עצם העובדה ש(גם) התנחלויות מוכרזות "אזורי עדיפות לאומית". השקענו עשרות שנים בתעמולה ארסית נגד חלוצי הציונות של תקופתנו, עיתונאים מנחום ברנע ועד אמנון אברמוביץ משסים אותנו מדי שבוע נגד ההתיישבות ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים ומוציאם דיבתה רעה. העולם מאמין להם. האיחוד האירופי וקרנות שמאל עולמיות כולל הקרן שלנו לישראל חדשה משקיעים הון עתק בהוצאת בניה החוקיים של הארץ הזאת מחיק מולדתם היחידה, אבל רק פה הם לא מצליחים לשכנע.

הציבור הגדול יודע שההתיישבות ביו"ש אינה רק תעודת הביטוח של לב הארץ מפני מעוז חמאסי על גב ההר; היא גם ההצדקה המוסרית שלנו בתביעתנו - שאין צודקת ממנה - על ארצנו. במשך אלפי שנות גלותנו, כל תנועת עלייה כיוונה ראשית כל למחוזות ההיסטוריים שהגדירו את לאומיותנו העתיקה והמתחדשת. לא בכדי ניטשת מלחמת עולם דווקא על יהודה ושומרון, וירושלים בראשם. שכנינו ואויבינו יודעים שאם חס ושלום יצליחו להפריד בינינו לבין ארץ חיינו, יוכיחו לעולם את טענת השקר שלהם, זו שח"כ זחאלקה החרה החזיק אחריה רק בשבוע שעבר, לאמור "אנחנו היינו קודם"; ובעצם אם היהודים מוותרים על יהודה, הם אכן קולוניאליסטים שגזלו ארץ לא להם. "מתנחלים" יותר מסתם "מתיישבים", משום שנחלה היא יותר ממקום שגרים או יושבים בו. נחלה היא אחוזת עולמים של בעליה האמיתיים שנאחזים בה בכל כוחם. המתנחלים מוכיחים לערביי המזרח התיכון ולעולם כולו, שגם אנחנו יודעים פרק בהלכות צומוד, ושאיננו מתייחסים אל חבלי ערש הולדתנו כאל "שטחים", אלא כאל אדמת חיים, שממנה תקווה לאחריתנו כעם השב ומתבסס במולדתו העתיקה.

צדקה ממשלת ישראל, ובהחלטתה השבוע אישרה קבל עולם ומלואו, שהנחלות המתחדשות של חלוצי תקופתנו בשומרון ויהודה הן אכן אזורי עדיפות לאומית.