פרשת הרפז: האמת מתחילה לבצבץ

שלוש שנים פחות ארבעה ימים לאחר שמסמך ההטעיה הנלוז יצא מלשכתו של גבי אשכנזי אל ערוץ 2 ופתח את מסע השדים נגד האלוף יואב גלנט - החלה האמת לבצבץ. אתמול הוביל הפרקליט הצבאי הראשי דני עפרוני את המהלך לפתיחת חקירה פלילית בפרשה. אשכנזי וכל המקורבים שסיבך בהתנהגותו ייחקרו כראוי. הכרחי שגם מה שאירע במערך המודיעין, שהוא כה חיוני לביטחון הלאומי.

נושאי כליו של אשכנזי יטענו כי החקירה תתנהל נגד כולם. גם נגד אהוד ברק. בפועל זה לא כך. עפרוני מצא חשדות לנתונים קשים ביותר בחצר הביזנטית של אשכנזי, שמעוררים צל כבד על התנהלותה גם מעבר לאיבה כלפי שר הביטחון.

האמת התקשתה לבצבץ. הציבור אהב לאהוב את אשכנזי והסתייג מברק. בעיקר כשכלי תקשורת גדולים ועיתונאים המקורבים לרמטכ"ל בדימוס ולרעייתו התייצבו לצידו עם המשטרה ועם היועץ המשפטי יהודה וינשטיין. רק שהאמת היא עניין לעובדות ולא לרחשי לב.

גם בישיבה שבה הוחלט אתמול לפתוח בחקירה פלילית - צעד שוינשטיין סירב לאמץ חרף הפצרותיו של המבקר הקודם מיכה לינדנשטראוס במאי 2012 - הדברים לא היו חלקים. אך פרקליט המדינה משה לדור נכח בדיון ונציגות המשטרה ההססנית התחלפה, ועפרוני לא סטה מהעובדות אשר ראו עיניו בחקירת מצ"ח.

אילו יכלו היו בני החושך מלבישים עליו מסמך מהסוג שהצמידו לפני שלוש שנים לגלנט.

נגלה חומר פלילי, לכאורה, ועפרוני לא היה לבד. מיעוט של אנשי תקשורת, ובהם איילה חסון וארי שביט, וגם ד"ר רונן ברגמן ואני שכתבנו את "הבור", לא ויתרנו על העובדות בפרשת אשכנזי ומרעיו. מעל דפי עיתון זה צץ בדל האמת הראשון נוכח הר העצה הרעה אשר התייצב לצד אשכנזי (באחד הימים אשחזר את הדיווח הראשון שבו נולד בעיתון זה - על דעת עורכו עמוס רגב - הביטוי כי "מסמך גלנט" הוא זיוף נוסח "מכתבי זינובייב" הזכורים לרע מההיסטוריה הבריטית. זו היתה אז דעת יחיד. כיום כל אחד מבין כי היתה הדעה היחידה שהיה בה ממש).

עפרוני ולינדנשטראוס וקומץ עיתונאים לא היו לבד. וינשטיין, שרצה להשבית את החקירה, הבחין כי שני יושבי ראש ועדת ביקורת המדינה בכנסת, אורי אריאל ואמנון כהן, מאיימים עליו להקים ועדת חקירה ממלכתית כחוק. יותר מכך, תלויה נגדו עתירה חריפה לבג"ץ מאת אליעד שרגא ודפנה כהן־קורי מהתנועה לאיכות השלטון. לוינשטיין היה ממה לחשוש.

הוא הוסיף להתנגד (ראה טורי במוסף "ישראל השבוע" היום). אך אתמול התכופף מול בני האור. וינשטיין הסכים לחקירה פלילית, אבל היא עתידה להיתקל במהמורות רבות. עתה אפשר להטיח בוינשטיין כי "אמרנו לך", ו"היכן היית עד היום?" ואכן נזקו בלתי הפיך, אבל אפשר לומר גם כי טוב מאוחר מאשר בכלל לא.

כמי שנאבק בהתנהלותו ללא הרף, אני מעדיף להעניק לו אשראי־על־תנאי לפרק זמן.