"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מו"מ שישמור על האינטרסים של ישראל

,עודכן

קיתונות של זלזול נשפכו על מאמציו של מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, בעת שפעל בחודשים האחרונים לחידוש המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלשתינים. ואולם על פי מבחן התוצאה קרי הוכיח שמאמציו לא היו לשווא. גם אם הופעל לחץ על יו"ר הרשות אבו מאזן ועל הצד הפלשתיני - הרי המטרה הושגה ועתה יש לנהל את הדיונים בתבונה.

קיתונות של ספקנות נשפכים מסוף השבוע על הסיכוי להצלחתו של המשא ומתן עוד לפני שהצדדים יושבים בכלל לשולחן הדיונים - אך לצידם, ואף במקומם, ראוי להבליט את התקווה לשינוי, גם אם יש לעשות זאת בזהירות הנדרשת. תמיד אפשר להשמיע ביקורת אבל צריך גם לדעת לתת הזדמנות ובמיוחד כשעושים זאת בזהירות.

בשנים האחרונות, להוציא את אינתיפאדת האבנים הנודעת לשמצה, נהנים הישראלים והפלשתינים משקט שכמוהו לא שרר באזור זמן רב. הדבר נבע בין השאר משיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי בין שני הצדדים, גם אם לעיתים הוא נקטע במשבר כזה או אחר. עם זאת, שונאי ישראל המבקשים ליצור לה דה־לגיטימציה ניצלו את הקיפאון במו"מ כדי להעמיק את רעיון החרם על ישראל ולקדם את ההכרה החד־צדדית במדינה פלשתינית באו"ם. העובדה שישראל מסרבת בעיקשות להיות סרבנית שלום וכי הפלשתינים הם אלו שסירבו למו"מ לא הפריעה להם לשנייה. יתר על כן, הם מתעלמים מהעובדה שבעזה יושב משטר בראשות חמאס שמה שמנחה אותו הוא אמנה, פעולות ואתוס ברוח הנאציזם. זאת הזדמנות פז לישראל להראות לאירופאים ולאמריקנים את הצד הסרבן האחר של הפלשתינים, אך בד בבד להגיע למו"מ בצורה אחראית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגה בבחירות 1996 את "עקרון ההדדיות" וזה העיקרון שעליו הוא עמל גם כיום, ועל פיו יש לבנות מחדש את היחסים עם הפלשתינים. בדיוק ברוח הזאת אי אפשר להתכחש לעובדה שהאינטרסים הישראליים המהותיים נשמרו בקפידה. כך למשל המו"מ נפתח ללא תנאים מוקדמים: כזכור, זה משהו שהפלשתינים לא הסכימו להתפשר עליו לפני כן. בנוגע לשחרור האסירים הפלשתינים אשר יבוצע בהדרגה, הרי עיסקת שליט הוכיחה שכוחות הביטחון שלנו מסוגלים להתמודד עם שחרור שכזה וממילא לישראל יש אפשרות פעולה רחבה בשטחי הרשות. הישג נוסף הושג בשיתוף ממשל אובאמה: הפלשתינים יימנעו מלפנות בצורה חד־צדדית לאו"ם לצורך הכרה במדינה פלשתינית בתשעת החודשים הקרובים.

מחד גיסא, קל מאוד להיות סקפטיים. מאידך גיסא, אפשרי ואף רצוי להביט על הצד האחר של המטבע. התנעת התהליך המדיני, בתנאים שנוצרו, תמלא את הריק שנוצר ותאפשר לישראל לא רק להילחם בחרם האירופי בצורה אפקטיבית, אלא גם להתמודד עם הטענות הכוזבות על אפרטהייד. יתר על כן, הנכונות של ישראל להתחיל במו"מ על אף מורכבותו מראה תום לב, וזוהי נכונות שידידינו באירופה ובארה"ב יודעים להעריך. אך מה שחשוב יותר מכל הוא שנעשים כאן צעדים מעשיים כדי למנוע הקמת מדינה דו־לאומית וזהו ההישג הגדול ביותר של המו"מ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר