עיתון חרדי במאמר פורץ דרך בפרשת חיים ולדר: "לא נשתוק"

בימים האחרונים, מאז שחיים ולדר שם קץ לחייו, מובילים כלי התקשורת החרדים מהלך של השתקה רועמת. בעיתונים ובאתרי החדשות החרדים התייחסו למותו של ולדר בדרכים מרומזות ביותר, בלי התייחסות כלל לסיבות שהובילו להתאבדותו – פרסום העדויות בדבר עבירות מין שלכאורה ביצע. את מגמת ההשתקה הובילו אנשי הביטאון "יתד נאמן" שהתעלמו לחלוטין מהעובדה שהם הדיחו אותו בשל העדויות.

אלא שהבוקר (חמישי) פרץ מגזין "משפחה" את חומת השתיקה הרועמת, והבהיר כי אינו מתכוון להגן על ולדר. במאמר מערכת חריף ומושחז הם הבהירו כי אסור לחרדים להתחמק מהטענות, לא כל שכן לכלי תקשורת מרכזי.

"המקרה כואב לכולם, עד דכדוך נפש. המשימה לזקק מסר נכון אל מול התרחשות איומה שחורגת חריגה כל כך קיצונית מהנורמה – היא משימה כמעט בלתי אפשרית, והמחשבה הראשונית היא שעדיף לכלוא את הזעקה – ופשוט לשתוק. אבל השתיקה כמוה כבריחה. זוהי גישה מתחמקת, קלה, אך לא בטוח שאחראית. אם יש רגעים שבהם אסור לדפדף ולהמשיך הלאה בסדר היום הרגיל – אלו דווקא רגעים כאלה. רגעים של סערות קיצוניות שבהם קשה לנסח תגובה הולמת. אבל דווקא ברגעים האלה נדרש להגיב. אוי לנו אם נאמר – אבל אבוי לנו אם לא נאמר".

"נכון", הודו במערכת המגזין, "אלו דברים שמעולם לא התלבנו בפרהסיה החרדית ולא נידנו מעל גבי עיתון חרדי. מצד שני, מעולם לא התמודד הפרהסיה החרדית מול שעה כה מורכבת, כה קשה, כה מדוברת, כה בלתי ניתנת להדחקה. הפעם הדברים הצליחו לפרוץ את כל חומות ההגנה שבנינו בעמל עבור ילדינו, אותן חומות שכדי לשמור עליהן נמנעת העיתונות החרדית באופן מחושב מעיסוק במקרים קשים, וההימנעות הזאת, הרי היא נועדה לשמור אותם ממעשים קשים ומשעות רעות". לאחר מכן הוסיפו ציטוט "'עת לחשות ועת לדבר' – ועכשיו צריך לדבר".

מאמר מגזין משפחה by חנן גרינווד on Scribd

במאמר קראו אנשי "משפחה" לחבק את המשפחות, את הנפגעים הישירים והעקיפים "את כל מי שליבו התרסק השבוע לרסיסים". הם הוסיפו וקראו "בשעה הזאת עלינו להיות לאוזן ולפה לכל מי שנפגע... שיידעו שיש להם כתובת, שיבינו שיש להם אוזן קשבת. שיזכרו שאנחנו מאמינים להם ללא סייג וכואבים את כאבם.. דווקא בשעה קשה וכאובה כזו, אסור שיהיה חלילה אפילו נפגע אחד שיחוש שאנחנו, כחברה השואפת לשלמות... מעדיפים לברוח למחזות הנוחות ולא לעשות הכל כדי לעמוד לצידו ולתמוך בו בכל מאודנו. כל נפגע ראוי להבנה, להכלה, לסיוע, לתמיכה בלתי מסוייגת, לאמון. הם לא האשמים, הם לא הפוגעים. להם אנחנו אומרים בשמה של החברה החרדית כולה: ליבנו איתכם, אנחנו תומכים בכם ומאמינים לכם ללא סייג, ונעשה הכל כציבור כדי לבנות עבורכם עולם מוגן יותר וטהור יותר".

ב"משפחה" הודיעו כי הם יקימו קבוצות דיון בהובלת רבנים ותלמידי חכמים על מנת ללבן את מה שטעון ליבון ציבורי. הם כתבו כי בפעם הראשונה אי פעם במגזר החרדי יפרסמו תלמידי חכמים טורים ומאמרים וריאיונות בנושאי אלימות מינית. "לא נעודד השתקה, לא נתמוך בטשטוש, לא נהיה בצד של המשתיקים. נעודד שכל זה ייעשה על פי דעת תורה ובהתאם לכללי ההלכה". הם ציינו כי הם מקווים שהשיח יציל חיים. "נידרש להבטיח שכאשר ישנה פגיעה היא מטופלת נכון, במקומות הנכונים, בזירה האחראית, עם מעטפת קהילתית תומכת, עם אוזן קשבת ובלב פתוח שמאמין בצורה מוחלטת לאלו שסובלים ונושאים מצוקה".

"דבר אחד ברור כבר עכשיו", הדגישו במאמר המערכת. "איננו יכולים לברוח, אין אנו רשאים להתחמק. כלי תקשורת אינו רק אמצעי לבידור המונים, תפקידו הוא להיות גורם אחראי, מעורב, שמוביל את התהליך החברתי הרצוי, תחת עינם הפקוחה של מורי דרכנו הרוחניים... תפקידנו בראש ובראשונה הוא לתת מענה לחסר הזה. איננו כלי תקשורת סתם – אנו שופרה הגאה של חברה נאצלת, רוחנית, שואפת שלמות, שאחראית בכל ליבה לילדיה ולילדותיה, ורוצה לעשות הכל כדי להבטיח את חייהם של אנשיה".

"הציבור החרדי עובר תהליכים של תיקון. אפשר לומר בזהירות: תהליכים של התבגרות. אלו תהליכים כואבים, שאם יגיעו לבסוף לכדי טיפול נכון והתייחסות אחראית לבעיות חמורות, הרי שזה יהיה הריפוי שיבוא אחרי הפצע הנורא. אנו, ב'משפחה' ניתן את המקום לשיח הזה, אבל נקפיד לנהל זאת רק על פי תורה ודעת תורה, ונישמר מכל משמר מלחצות גבולות הלכתיים ומוסריים שאסור לחצותם", התחייבו לבסוף.