סבלה מכאבים עזים - וקיבלה מהרופאה תשובה מקוממת: "בתולות לא מקבלות דלקות"

שרה נמיוט (22) אובחנה עם אנדומטריוזיס, מחלה גינקולוגית שמופיעה אצל אחת מתוך עשר נשים ומאופיינת בתסמיני כאב. אבל היא חשה כאב שונה מזה שאתו כבר התרגלה להתמודד. "הכאב הרגיש אחר. חד, צורב, כמו מישהו שדוקר אותי בסכין. שום תרופה לא עזרה, הרגשתי שאני מטפסת על הקירות", סיפרה.

נמיוט חששה שמדובר בדלקת ברחם או באגן, ופנתה לרופאת נשים במרפאה של הקופה שלה - אלא שאז נתקלה בתגובה קשה. "הרופאה שאלה אותי אם קיימתי אי פעם יחסי מין. עניתי שלא. היא מיד אמרה שאין טעם לבדוק אותי, כי 'בתולות לא יכולות לקבל דלקות בנרתיק'".

שרה ההמומה לא האמינה שזה קורה לה. גם במהלך אבחון מחלת אנדומטריוזיס היא נתקלה שוב ושוב בסירוב של רופאים לערוך לה בדיקת אולטרסאונד וגינלי כי לא קיימה יחסי מין והם לא רצו להיות אלו שנוגעים בקרום, כל זאת למרות שזה היה מתקף את האבחון ונותן לה ודאות.

"בתחילה נאמר לי שיש נוהל שאוסר לבדוק נשים כמוני", נזכרה. "כשביקשתי עותק הסתבר שאין נוהל כזה כלל. בסוף מצאתי רופאות שהסכימו לבדוק אבל זה היה מסע ארוך ומיותר".

אחרי שנתקלה בעוד ועוד סירובים, שרה התקוממה. הכאב הכריע אותה והיא ביקשה הסבר רפואי בנוגע לכך. "אמרתי לרופאה שכבר נבדקתי גינקולוגית בעבר ואף עברתי פרוצדורות גינקולוגיות שונות - אבל היא סירבה. לא הכאב שלי עניין אותה, אלא התפיסה והאמונות שלה על הגוף שלי, ללא ביסוס רפואי.

"אני אישה דתיה, אבל ענין הקרום לא מענין אותי כשאיכות החיים והבריאות שלי עומדים מנגד", הסבירה שרה. "התייעצתי עם יועצות הלכה בענין. כולן אמרו שאין שום בעיה מבחינה הלכתית עם פרוצדורה גינקולוגית לנשים הבוחרות בכך. לא הגיוני שדוקא אנשי רפואה מסוימים יבחרו לשמור על מיתוסים תרבותיים מהעבר בכזו אדיקות".

חודשים של סבל ללא מענה

חלפו עוד כמה שבועות עד ששרה הצליחה להיבדק אצל רופאה שנתנה יחס הולם ומכבד. "היא בכלל לא שאלה אם קיימתי יחסי מין או לא. פשוט בדקה אותי כמו כל אישה אחרת שסובלת".

בבדיקה אובחנו ממצאים מטרידים: דלקת חריפה בנרתיק וחשד ממשי לאנדומטריטיס - דלקת ברחם. היא שמעה מהרופאה שדלקת ברחם אצל נשים שלא קיימו יחסי מין הוא מצב לא נפוץ, אך אפשרי.

"בחודשים האחרונים כשניסיתי להבין את הסיטואציה שעברתי, הגעתי לעוד חמש נשים נוספות שחוו סירוב בדיקה על רקע העובדה שהן לא קיימו יחסי מין. לצערי זו תופעה, לא בעיה נקודתית שלי".

ד”ר מיכל בראונשטיין, רופאת נשים שטיפלה בשרה, סיפרה: “כחלק מתהליך האבחון, שרה נדרשה לעבור בדיקת אולטרסאונד גינקולוגי - בדיקה פשוטה, מהירה ולרוב אינה מכאיבה. למרות זאת, משום שמעולם לא קיימה יחסי מין, כל הרופאים והרופאות אליהם פנתה סירבו לבצע את הבדיקה.

"כשפנתה אלי, קיימנו שיחה שקופה ומעמיקה על מהות הבדיקה: מטרותיה, מהלך הביצוע, התחושות האפשריות והשלכותיה. לאחר שקיבלה את כל המידע, שרה - אישה בוגרת ואינטליגנטית, מעל גיל 18 ובעלת יכולת הבנה מלאה - בחרה להסכים לבדיקה מתוך רצון מודע ומושכל.

"ברגע שהמטופלת מבינה את משמעות ההליך ומבקשת לעבור אותו, היעדר ניסיון מיני אינו אמור להיות רלוונטי כלל. מבחינה רפואית, המטרה ברורה: להגיע לאבחנה מדויקת ולטפל בתסמינים מהם היא סובלת. אין כל נזק בבדיקת אישה שלא קיימה יחסי מין, כל עוד ההליך מתבצע באופן עדין, מכבד ותוך מתן הסברים רציפים".

מיטל בנשק, סמנכ"לית קרן בריאה המקדמת זכויות נשים במערכת הבריאות: "שלילת בדיקה גינקולוגית מאישה בגירה על בסיס סטטוס מיני היא תוצאה של הטמעת תפיסות תרבותיות שאינן שייכות לפרקטיקה הרפואית. החלטות רפואיות צריכות להתבסס על מצב קליני, דיווחי המטופלת והסכמתה לבדיקה ולא על אמונות או מוסכמות חברתיות.

"כאשר אישה פונה לבדיקה ומדווחת על תסמינים מדאיגים, הצוות הרפואי מחויב להקשיב, לברר ולטפל, ללא הנחות מוקדמות וללא חסמים שאינם רפואיים. מערכת בריאות שפועלת לפי מיתוסים מיושנים פוגעת בזכות נשים לאוטונומיה וקבלת החלטות על גופן.

"לשמחתי, ישנם רופאים ורופאות רבים שמתנגדים לגישה הפטרנליסטית הזו והם גם אלה שחיברנו לשרה, כדי שתוכל לעבור את הבדיקות שנמנעו ממנה. אני מאמינה שבזכות אנשי ונשות רפואה מצויינים כאלה, שהמטופלת וטובתה האישית עומדת לנגד עיניהם, נצליח להטמיע שינוי אמיתי בכל הנוגע לזכויות נשים במערכת הבריאות".

ד"ר בראונשטיין מוסיפה: "סירוב גורף לביצוע בדיקה גינקולוגית רק בשל אי קיום יחסי מין עלול לפגוע באבחון, לעכב טיפול, ולהותיר את האישה עם סבל מיותר. בחירה כזו משמרת תפיסה מיושנת, שאינה עולה בקנה אחד עם הצורך לראות את המטופלת קודם כל כאדם עם סימפטומים אמיתיים הזקוקים לבירור רפואי מלא.

"מעבר להיבט הרפואי, קיים כאן גם מסר של מתן כבוד לאוטונומיה של המטופלת. כאשר הרופא או הרופאה משתפים את האישה בתהליך ההחלטה, מציגים בפניה את האפשרויות וההשלכות, ומכבדים את בחירתה - נוצרת שותפות טיפולית אמיתית. לאפשר לנשים שלא קיימו יחסי מין לעבור בדיקות גינקולוגיות איננו רק עניין מקצועי, אלא ביטוי לעקרונות של זכויות המטופלת, שוויון, וכבוד בסיסי לגוף ולבריאות של כל אישה".