טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו הובילו את משרד הבריאות להקמת צוות ייעוץ מיוחד לסוגיית העבודה והחיים המשותפים של ערבים ויהודים במערכת הבריאות בארץ. הצוות, שהוקם על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב יהיה הראשון אי־פעם בתולדות מערכת הבריאות בארץ שיעסוק בנושא רגיש וחשוב זה.
תיעוד: המחבלים שחוסלו מחוץ למיון בביה"ח שיפא // דובר צה"ל
הצוות המיוחד, שנחשף כאן לראשונה, הוקם על רקע עימותים ותלונות שהועלו במערכת הבריאות בעקבות אירועי הטבח. בין היתר מדובר בכמה תלונות בודדות על עובדים ערבים במערכת הבריאות שהביעו הזדהות עם חמאס, מקרים בודדים של מטופלים שסירבו לקבל טיפול מעובד רפואי על רקע מוצאו, וכן טענות על אווירה מתוחה וטעונה בקרב חלק מהצוותים היהודיים והערביים שעובדים במשותף בבתי החולים, המרפאות, הקופות ובתי המרקחת בישראל.
מרקם חיים משותף
בכתב המינוי לצוות המיוחד כתב בר סימן טוב כי "מערכת הבריאות היא המגוונת ביותר בשירות הציבורי ולאורך השנים מהווה מרחב של דו־קיום ועבודה כתף אל כתף בעיתות שגרה ובעיתות משבר כפי שאנו חווים בימים אלו. העבודה באמון ובשיתוף פעולה חיונית לתפקודה של המערכת ולמתן המענים בחירום ובשגרה". מטרות הצוות שהוקם הן "לסייע בעיצוב המלצות מדיניות למרקם חיים משותף במערכת הבריאות, וללוות תוכניות התערבות בתחום זה במערכת הבריאות".
כראש הצוות החדש מונתה איילת גרינבאום־אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, ועימה בצוות המיוחד חברים פרופ' בשארה בשאראת, רופא משפחה ויו"ר החברה לקידום הבריאות בחברה הערבית בהסתדרות הרפואית; ד"ר זאהי סעיד, יועץ מנכ"ל קופת חולים כללית לענייני החברה הערבית; מירי אברהם, האחות הראשית בבית החולים הממשלתי אסף הרופא בצריפין; פרופ' נדב דוידוביץ, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון; ד"ר דרור דולפין, סגן מנהל בית החולים סורוקה בבאר שבע; ד"ר יעל דקל, סגנית מנהל בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים; ד"ר סוניה חביב, רופאת מחוז חיפה במשרד הבריאות; ד"ר חתאם חוסין, סגנית המרכז הרפואי הממשלתי לגליל בנהריה; מירי טריינין, רוקחת מחוז תל אביב במשרד הבריאות; עו"ד מועאוויה כבהה, הממונה על הגיוון התעסוקתי במשרד הבריאות; ופרופ' זאהר עזאם, סגן מנהל בית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה.
"כבר בשעות הראשונות של השבת השחורה אני ומוחמד פראג, מנהל מחלקת שיווק למגזר ערבי ב'כללית', הבנו שמדובר בפשעים נגד האנושות שיכולים לדרדר את מערכת הבריאות והמדינה כולה לתהום", מספר ל"ישראל היום" ד"ר זאהי סעיד.
"החלטנו לקחת יוזמה כדי לנסות לשמר ולשפר את מערכת הבריאות שידועה מאז ומתמיד כעוגן השפוי בכל הנוגע ליחסים בין כל האוכלוסיות והעדות בישראל. בעקבות זאת קיימנו עשרות פגישות עם הצוותים במרפאות ובבתי החולים של הקופה, שהביאו לשיפור האווירה והשותפות ומנעו אירועים קשים והסתה. בכך גם הצלחנו למנוע ברוב המקרים מעורבות של גורמים פוליטיים קיצוניים משני הצדדים, אשר מעורבותם היוותה סיכון להחמרת המצב הרגיש והטעון ממילא".
השתיקה והציפייה
מהפגישות שקיים עם הצוותים הרפואיים גילה ד"ר סעיד כי "במרפאות ובמחלקות שבהן היתה השקעה מתמשכת בתחום היחסים בין הצוותים הסיכוי לצלוח את המשבר היה גבוה הרבה יותר. באשר למשקעים בין צוותים יהודיים וערביים מסביר ד"ר סעיד כי "שתיקת אנשי צוות בקשר לטבח נתפסה כאקט שלילי בעיקר בחברה היהודית. מאידך, הציפייה מעובדים ערבים לגנות את הטבח גרמה להם לתחושה של אשם תמידי שצריך להוכיח את חפותם". ד"ר בשאראת אמר ל'ישראל היום", כי "בתקופה הקשה שאנו נמצאים בה מרקם השותפות דורש תשומת לב רבה יותר גם מהממשלה וגם מכולנו בחברה האזרחית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו