לא עברה יממה מאז לימד ניר דבורי את הצופים בערוץ 12 שגם אחרי 7 באוקטובר אסור לשרים בכירים בממשלה להביע את דעתם, או חלילה לשאול שאלות את הרמטכ"ל ואת הקאסטה הביטחונית העליונה, בלי לחטוף את טילי השיוט ("מתקפה חסרת תקדים" ו"השתלחות חמורה") - ואמש קיבלנו את גיא פלג, ממציא פרקטיקת הסנגוריה המתלהמת (לצד מקבילו אביעד גליקמן מערוץ 13), בהגנה על הקאסטה העליונה באמת: שופטי העליון.
פלג יודע שמדובר בשופט הערבי חאלד כבוב שפלרטט עם שחרור מחבל, תחת העילה התמוהה "עקרון השוויון". באייטם בתוכנית של עופר חדד ועמליה דואק, האולפן העז לעסוק בשופט העליון ובאמירה ההזויה שלו, שלפיה יש להקל עם מחבלים שלא שוחררו בעסקה, "בשם השוויון". המלאך העליון, שממש במקרה נתפס פעם אחר פעם מקל עם עבריינים ממוצא מסוים, תפס טרמפ על עסקת החטופים הקודמת, שבמסגרתה שוחררו חבריו של אותו המחבל, ותמך בעקרון השוויון שלו זכאי המחבל, שרחמנא ליצלן - לא זכה להשתחרר בה.
"בעיניי זה לא מקרה שיש עליו התנפלות בעת הזו", זעם פלג. "בעת הזו שהוא ערבי?", שאל הפרשן עמית סגל. פלג ראה את יושבי האולפן שהעזו לבקר שופט עליון בשם עקרון השוויון, ונאבק ונלחם ושרט ובעט בזכותו של השופט להיתפס על עקרון השוויון. אם צריך לעלוב בכל מי שמעז "להתנפל" על הפיקוד העליון - פלג נמצא שם.
את שפת התמלולים העוד־איכשהו־מעניינת שהמציא פלג הוא החליף מזמן בשפת זלזולים, כמעט בכל הזדמנות על המסך. אתמול גם הלחן "אוי אוי אוי", שהמציא ינון מגל, שימש אותו לזלזול בפרשות ההולכות ומצטברות של השופט כבוב. כבר לא בטוח אם ההגנה על שופט שמפלרטט עם שחרור מחבל מסוכן מתקיימת בשם איזו נאמנות לקאסטה העליונה (מתוך עקרון השוויון, כמובן), או שהיא מגיעה מהצורך לקיים עוד מופע אלים ומזלזל.
כי אם אצל ניר דבורי כשמדברים על רמטכ"ל פוליטיקאים צריכים להצדיע - אצל פלג, כשמדובר בביקורת על שופט עליון, גם הקולגות בערוץ מקאסטת הפרשנים הפוליטיים הנמוכה צריכים להצדיע, ובעיקר להרגיע. זה נשמע ערכי, זה מצטלם טוב, ולמי אכפת בכלל מעקרון השוויון מפני ביקורת?
יחד ננצח בלי לקפח
אייטם טלוויזיוני שלא הגיע אתמול לתוכנית "ישראל במלחמה" בהגשת אלמוג בוקר, ובגלל זה נעשה אותו כאן, עסק במנחה עצמו. במהלך היום, פורסם כי האקדמיה לטלוויזיה החליטה על זכייתם של כתבי הדרום מכל ערוצי הטלוויזיה בפרס הוקרה על עבודתם תחת סיכון חיים במהלך המלחמה - כולם, למעט הכתב אריאל עידן מערוץ 14. אחרי זמן קצר פרסם אלמוג בוקר, שנמנה עם הזוכים, הודעה לאקדמיה, תחת הכותרת "תודה אבל לא תודה" - וסירב לקבל את הפרס אם הקולגה, שאותו ראה מדווח תחת אש לא פעם, נשאר בחוץ.
וככה, כשישראל במלחמה על כל צופה ועל נקודות הרייטינג היומיות, מנחה עושה "יחד ננצח בלי לקפח" - ובתוך זמן קצר מצליח להפוך את החלטת האקדמיה, שהודיעה כי גם עידן יגיע לקבל את הפרס. רק נגיד שעשיית מעשה כזה מול חלק מהקולגות בערוץ יכולה לסדר לו בקלות גם את עיטור הגבורה והעוז.
גילוי נאות: הכותב משמש לעיתים פאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו