"כשלנו בקונספציה, צריך לשנות שיטה"

"כשיחליטו להכניס עובדים פלסטינים נדע לשלב אותם יחד עם העובדים הזרים. עם זאת, מתבצעות פעולות להכשרת האוכלוסייה הבדואית והחרדית, וזה גם חלק מהפתרון", כך אמר שר הפנים, משה ארבל, במסגרת מפגש חירום שקיים "מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה" בין צמרת משרדי הממשלה ובכירי המגזר העסקי בענף הבנייה.

מצוקת הידיים העובדות בענף, שהתגברה באופן משמעותי מאז 7 באוקטובר, עמדה במוקד המפגש, והקונצנזוס לגביה הוא שיש לקצר תהליכים כדי להביא לפתרונה. הארוע נפתח על ידי השר ארבל בדקת דומיה לעובד ההודי בן ה־31, פאטניבין מקסוול, שנהרג בתחילת השבוע מירי נ"ט בגבול הצפון.

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות וממלא מקום נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, איציק מויאל, אמר בפתיחת הכנס: "אנחנו בשעה קשה מאד לענף, פונים אלי קבלנים וממש בוכים בגלל המצב. כמחצית מהאתרים סגורים, הם מפסידים כסף בכל יום שעובר, ועוד מעט יתחילו להיפלט אלפי עובדים שיישארו ללא תעסוקה. גם המדינה והציבור מפסידים מזה.

"אני דורש להקים קבינט תעסוקה כמו שיש קבינט דיור. הסכמנו בניגוד לצו מצפוננו להכניס כמה שיותר עובדים זרים לארץ בהבנה שזה צו השעה, אז גם את זה לא עושים כמו שצריך? צריך להביא עשרות מטוסים עם עובדים בכל שבוע, אחרת יבוא יום וכבר לא תהיה עבודה".

"הכלכלה שלנו לא חזקה"

יו"ר התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, הודה כי "אנחנו במצב הכי קשה שהכרנו אי פעם. אם לא נבנה ולא יהיו דירות - מחירי הדירות יעלו; אם לא נבנה תשתיות אז גם לא ייבנו דירות. זה יגיע למצב שבו יצטופפו 50 ילדים בכיתות כי אין בתי ספר חדשים. בקצב הזה נהפוך למדינת עולם שלישי. אני שומע הרבה קולות מכיוון גורמים רשמיים שאומרים שהכלכלה שלנו חזקה. הם מנותקים לגמרי, אני מצטער לאכזב פה את כולם: אבל הכלכלה שלנו לא חזקה ושני הענפים שמובילים אותה - הנדל"ן וההייטק - נמצאים במצוקה קשה".

בנוגע לעובדים הזרים אמר סרוגו: "אנחנו כבר עם נזק אדיר, צריך להוריד חסמים ולצמצם רגולציה. אין שום סיבה שאנחנו הקבלנים לא נביא את העובדים. ביום שני הקרוב תעלה הצעת מחליטים בממשלה להביא עשרת אלפים עובדים לתשתיות. במקום לקבל את זה בברכה, כולם מסירים אחריות. מראש הממשלה ועד אחרון הפקידים. אין פה גורם שמתכלל את האירוע הזה, ולכן אנחנו מגיעים לסיטואציה הזאת. אם סמוטריץ' לא רוצה את הפלסטינים, שייאבק על הזרים".

כן, עבודה עברית

בהמשך עלה דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, ואמר כי "כולנו במדינה תמימי דעים בנוגע לעובדה שכשלנו בקונספציה וחייבים לשנות. אז חייבים לשנות גם את התפיסה שלפיה ישראלים לא יעבדו בענף הבנייה. כיום אנחנו מקדמים מיזם עם משרד הכלכלה להכשרת 2,000 ישראלים מכלל המגזרים. אנחנו הולכים להכשיר שבעה מקצועות קריטיים בענף הבנייה והתשתיות ב־75 כיתות בכל הארץ. הציפייה שלנו אחרי הפיילוט הזה, שהמדינה תשים לא 20 מיליון אלא 200 מיליון שקל ל־20 אלף עובדים ישראלים, ואנחנו יכולים לעשות את זה".

שר הפנים ארבל: "סנכרון בין הצדדים כמו שאנחנו עושים פה היום יכולים לסייע בפתרון הבעיות ובעבודה המשותפת. יצרנו קשר גם עם שגרירים בדובאי, בגרמניה ועוד מדינות כדי לקבל מהם את המודלים שלהם להבאת עובדים זרים. בסופו של דבר, השכל לא נמצא רק אצלנו, נאמץ מה שנאמץ ונפחית בירוקרטיה. אני שומע את הכאב של הקבלנים ומבין את הרצון להבאת עובדים פלסטינים, אבל חשוב להבין שאלו סוגיות שכפופות למועצת הביטחון".

"פוליטיקה על הגב שלנו"

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, סיפר במהלך הכנס על "הקריסה הטוטאלית", כהגדרתו של ענף השיפוצים ותהה "למה לא להכניס עובדים פלסטינים עד שיגיעו עובדים זרים? כל כוחות הביטחון בעד זה, וזה לא קורה רק בגלל שעושים פוליטיקה על הגב שלנו. תנו לנו להמשיך לעבוד, להביא פרנסה הביתה. למה שתאגיד כח אדם יקח 50% קופון על הגב שלנו? אנחנו יכולים להביא את העובדים הזרים לבד. אנשים פושטים רגל, זה יגיע חלילה להתאבדויות והממשלה מסתכלת מלמעלה וזה לא מעניין אותה".

יעקב סיסו, מייסד ושותף בקרן יסודות, הוסיף על מצוקת היזמים: "נכון לרגע זה היזם צריך לשלם חמישה חודשי איחור במסירת הדירות, בהנחה שמחר בבוקר מגיעים לו פועלים, מה שכמובן לא יקרה. מדובר בנזק כספי על האיחור, כולל שכר דירה לדיירים המפונים ופיצויים לדיירים החדשים והישנים על העיכוב, וזו רק ההתחלה. בינתיים, כמובן, הוא צריך לשלם גם למנוף ולעובדים שכן יש לו. ומה עם הריבית הגבוהה על המימון שלקח? הגענו כבר ל-20 מיליון שקל מהכיס רק בדברים הישירים, מבלי שהזכרנו שאם הוא בינתיים מעסיק עובדים זרים ומשלם להם כפול".

ראש רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, הדגיש כי אמנם בשורה התחתונה לא הגיעו מספיק עובדים, אבל כן נעשו צעדים מקלים. "לדוגמה, אישרנו שני תנאים בלבד להבאת עובדים: בדיקות רפואיות ותעודת יושר. בהודו לוקח יומיים רק להוציא את הדברים האלה. יש גם אלפי עובדים בסרילנקה שעברו מיונים ומחכים לבוא לארץ, ואף קבלן לא מזמין אותם. צריך להבין שעובדים הם בני אדם, זה לא שעושים מיונים וישר זורקים אותם על המטוס, הם צריכים גם זמן לסדר דברים, יש להם משפחות וילדים ".

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה, סיכם את הדיון בקריאה לחבריו בממשלה: “בסופו של דבר הלקוחות שלנו, הקבלנים, לא מרוצים, ולכן קיבלנו ציון נכשל. הממשלה צריכה לשנות את כל הקונספציה שלה לגבי העסקת עובדים זרים. צריך לבטל את כל העניין של המכסות. אם לא נשנה את השיטה כלום לא יקרה".