המשבר בביטוח לאומי: "הקצבאות לא ייפגעו, אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט"

הביטוח הלאומי הפיץ ביום שישי האחרון דוח מטריד, שעורר סערה ציבורית של ממש. בדוח נכתב, כי המוסד יגיע לפשיטת רגל בשנת 2036, שמונה שנים לפני המועד החזוי הקודם, ולא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו על פי חוק.

"אזרחי מדינת ישראל יכולים לישון ולישון טוב. בשביל זה קיים הגוף הזה שנקרא הביטוח הלאומי, כדי להגן על הזכויות שלהם", אומר ל"ישראל היום" צביקה כהן, ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי.

האם אזרחי ישראל שנתמכים על ידי הביטוח הלאומי ותלויים בו צריכים לדאוג?

"אנחנו הפקנו את הדוח הזה כדי לדעת את הסטטוס, איפה אנחנו עומדים, מתי אנחנו מתקרבים לנקודה שההוצאות יעלו על ההכנסות, ואנחנו מרימים דגל למקבל החלטות. לא עצרנו בהכנת הדוח ואנחנו מקימים צוות משותף יחד עם האוצר כדי לתת פתרונות. זה מראה שהארגון הזה הוא רציני. האירוע הזה עלול להתרחש בעוד 12 שנה, זה לא מחר בבוקר, אבל אנחנו לא מחכים לדקה ה-90 כדי לתת סט של פתרונות".

על איזה פתרונות אתה מדבר? האם קיצוץ בקצבאות הוא אופציה?

"חשוב לי להדגיש: בשום שלב הקצבאות לא ייפגעו. זה לא על השולחן. אזרחי מדינת ישראל יכולים לישון בשקט. במשמרת של השר ושלי אנחנו לא נאפשר את זה. אין מצב כזה. אנחנו משלמים את זה לאנשים סיעודיים, אזרחים ותיקים שכל חייהם שילמו דמי ביטוח. זה הכסף שלהם, ואנחנו נחזיר להם את זה, הם לא צריכים להיפגע".

"להחזיר חובות מהאוצר"

מה גרם להקדמת המועד של פשיטת הרגל בשמונה שנים ל-2036?

"יש כמה סיבות. דבר ראשון, הקורונה, דבר שני, מלחמת חרבות ברזל. דבר שלישי, הרפורמות השונות שבוצעו לתועלת הציבור, כמו רפורמת הסיעוד. בעבר, אנשים היו מגיעים למצב סיעודי ולא היו מקבלים את הזכויות שלהם. כדי לזכות בסיעוד הם היו צריכים להיות על ערש דווי, וגם אז עד שהיו מקבלים החלטות הם כבר היו הולכים לעולמם. עשינו פה רפורמה ששינתה את המצב. בדוח העוני האחרון התברר שאוכלוסיית הסיעוד, שהיתה בעבר במקום האחרון – כלומר, רוב האנשים הסיעודיים חיו מתחת לקו העוני – יצאה ברובה מאז הרפורמה מעל קו העוני. זה אומר שכל שקל שהושקע באוכלוסייה הזאת הולך לייעודו".

"הרפורמה השנייה שבוצעה היא הרפורמה בנכות כללית. לשתי הרפורמות היה תג מחיר. אם נוסיף לזה את התשלומים בתקופת הקורונה וחרבות ברזל – נראה שהכל קירב את המועד".

אמרת שיוקם צוות שידון בנושא – איזה פתרונות אתם תציעו בדיונים?

"יש כמה פתרונות. אחד מהם, שאותו אני יכול כבר לציין, הוא הצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים. תוחלת החיים הולכת ועולה, והמשמעות היא שהביטוח הלאומי משלם יותר שנים מהרגע שבן אדם יוצא לגיל פרישה. לדוגמה, העלאת גיל הפרישה לנשים הכניסה לקופה 20 מיליארד שקל. זה כיוון חיובי. יש עוד אופציות, כולל החזרת חובות עבר מהאוצר, שאנחנו עדיין מתעקשים לקבל. לפי דוח מבקר המדינה מ-2015, מדובר בכ-180 מיליארד שקלים שהמבקר אומר שהאוצר צריך לשפות את הביטוח הלאומי".

"נביא פתרונות שידחו את הקץ"

בעבר המלצתם על העלאת גיל פרישה ל-70 לכל אזרחי ישראל, תמליצו על כך שוב?

"אנחנו רוצים לבדוק את הדברים, לעשות מחקרים. זה לא יהיה רציני להכריז על כך עכשיו. אנחנו נדון בהכל ונקבל את ההחלטה. יש גם את האופציה של הגדלת דמי הביטוח הלאומי במספרים קטנים, למשל באחוז אחד. יש לזה יתרונות וחסרונות... אנחנו נבחן את כל האופציות ונביא פתרונות שיתנו את האפקט שידחה את הקץ".

מה לגבי ההנחות לאוכלוסיות בתשלום ביטוח לאומי?

"יש אוכלוסיות שמקבלות הקלות וזה עבר בחקיקה בכנסת. הביטוח הלאומי אומנם לא מקבל שיפוי, אבל מדובר יחסית בסכומים קטנים. כשרוצים לתת פתרון הוא צריך להיות רציני ולתת הישג. נציג לציבור ולמקבלי ההחלטות את כל האופציות".

אתה מרגיש שיש לך אוזן קשבת במשרד האוצר?

"אנחנו לא רואים איתם עין בעין איתם כל דבר, בגלל זה הקמנו צוות - הם יגידו את דבריהם, אנחנו נגיד את דברינו, וננסה לשכנע אחד את השני. אם לא, מקבלי ההחלטות יכריעו. הביטוח הלאומי לא נרדם בשמירה".