מעגל פינות

המעגל, ערוץ 2, שישי, 21:30

"המעגל". בדיחה עצובה המבזה את משתתפיה

"דני חלוץ ,למה הסכמת לקבל את תפקיד הרמטכ"ל?" 

"מה זאת אומרת? מאותה סיבה שאתה הסכמת לקבל את תפקיד המעגל" (מחיאות כפיים סוערות).

 13 שנים אחרי לכתו שב המעגל. כתף לצד כתף ישבו האורחים: נועה ליד אביגדור (תישבי&ליברמן: אפילו יש להם כבר שם של משרד יח"צ), שני ליד עידן (כהן ורייכל: אגף הבידור, התרבות והפאסון), טיטי ליד דני (מלכה בהווה ורמטכ"ל לשעבר: גם יופי וגם שרירים), ומולם, על כיסאו, ישב דן שילון מהופנט מסידור גרמי השמיים שאיפשרו את חזרת המעגל. הנה הוא שוב פה, מנהל שיחת סלון מלאת חנופה, מסיר מחיצות בין מרואיינים, מפגיש את החבר'ה - פוליטיקאים, אמנים, אנשי עסקים, מלכות יופי ו"סיפור החיים הבלתי ייאמן" (כך בקריינות) - לסמול טוק מוקלט וערוך ובעיקר לא מחייב, שכולו קידום אינטרסים, הופעות, הצגות ואג'נדות. 

שעתיים אחר תחילתו, כששילון סיים להחמיא לאחרון מרואייניו והקהל על הטייס האוטומטי פסק סוף סוף מריטואל מחיאות הכפיים, התרוקן המעגל מיושביו ונשאר רק אוויר. ואז גם האוויר התפוגג. 

"כבר אז היית יפה?" (שילון מחפש פואנטה בסיפור עלייתה לארץ בגיל 12 של טיטי איינאו).

חידושו של המעגל לשמונה תוכניות מחייב השוואה ל"בשידור חי עם דן שילון". השואו של שילון התבסס על מפגש סמי־ממלכתי: ראיונות קטועים עם המי ומי בשילוב נאמברים מוסיקליים ואלמנטים בידוריים. הניסיון המחודש לשרטט נרטיב ישראלי במסגרת תוכנית אירוח נראה כמו בדיחה עצובה, המבזה את כל משתתפיה, הבריאים והחולים. אם פעם סיפור אנושי סנסציוני היה פורט על בלוטת הדמעות ועל המזומנים של הציבור, היום כשכל מתמודד זוטר בריאליטי נידחת מתהדר בקרוב משפחה במצב סופני אם לא פגר, קשה למצוא רחמים גם לקורבן המשבצת של שילון. החולה התורנית - היא יודעת לשיר? לבשל? לרקוד? היא מוכנה לצאת עם דודו אהרון? אז עם עמוס תמם?

 טיטי: "משהו דפוק שם, בהחלט, אין ספק". 

דן: "טוב, אז שיהיה לך רק טוב" (טיטי קוראת לבדיקה מקיפה בנוגע למצבם של יהודי אתיופיה, ושילון מסכם).

המבטים שקלטה המצלמה נעו על הציר שבין "הסוכנת שלי עוד תשמע על זה", לבין "יכולתי לתפוס עכשיו שנ"צ, אה לא, רגע, אני יכול לנמנם גם כאן", ולא רק שילון חש כך. אורחיו, שנשאלו שאלות אך לא קיבלו זמן להשיב, שהתבקשו לשחק את משחק ה"כמה אני מופתעת", או את משחק "לך יש יותר גדול" (ראה גם: "מבצע רייכל" מאת המעריץ השרוף, חלוץ), נראו כמי שמייחלים בכל רגע לבואו של ה"קאט". שיא המבוכה של הערב היה שייך לכהן, שהתבקשה להדגים קטע מתוך מחזמר חדש בהשתתפותה. בפעם האחרונה שנתפסה כוכבת מוכת יגון בשידור טלוויזיוני זו היתה ברברה סטרייסנד, אשר ריצתה את עונשה ביום ההולדת של פרס. תנחומים ישוגרו מכאן לשתיהן.

 "הוא חי בסגנון צנוע, בצניעות, ועל זה רק אפשר לברך אותו" (שילון מחמיא לחלוץ על הישג אישי אדיר).

בממלכה העגולה הזמן קפא מלכת. שילון הוא כנראה הפרעת הקשב התקשורתית הגדולה ביותר שהיתה כאן. הוא לא מסוגל להתרכז בשום אורח יותר משתי דקות ברציפות. הוא מתעניין בכולם ולא מתעניין באיש. הוא יכול לדבר על הכל ולא לומר כלום. בעיקר, נראה שהוא פשוט רוצה להופיע בטלוויזיה. וזו מעולם לא היתה סיבה לצפות במעגל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר