"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחד מ־5 ילדים חווה חרם ברשת

בעידן הפייסבוק עובר החרם מכותלי ביה"ס אל המחשב • "התופעה הופכת לרחבה יותר"

,עודכן
צילום: גדעון מרקוביץ' // אילוסטרציה: למצולמת אין קשר לידיעה

אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 13 חווה חרם בדרגות שונות בפייסבוק, כך עולה מבדיקה שנערכה בקרב אלפי ילדים משתמשי פייסבוק בחודשים ינואר-יוני 2013.

הבדיקה נערכה באמצעות אפליקציית "רמזור", שהותקנה על ידי הורים בפייסבוק של 7,800 ילדים. התוכנה העומדת מאחורי האפליקציה דולה את כל המידע שבפרופיל הילד ומאפשרת ניטור של התנהגות אקטיבית כגון רישומים על הקיר, תכתובות בצ'אט ועוד. המידע נאסף אל תוך שרת חיצוני של החברה ומאובטח לצורך הגנה על פרטיות ועל סודיות המשתמשים.

כנרת עמית־רומנו, שערכה את המחקר, הסבירה כי "בעבר חרם חברתי היה מתנהל ברובו בתוך כותלי בית הספר, ומספר הילדים השותפים בו היה מינורי, כ־20-10 ילדים. כיום, בעידן הפייסבוק, כשהנתונים מראים של־70 אחוזים מהילדים בגילים 13-8 יש חשבון פייסבוק, ולכל ילד מאות חברים - התופעה הופכת לרחבה הרבה יותר".

עמית־רומנו הסבירה כי יש דרכים שונות ליצור חרם על ילד מסוים, וכי השיטה הנפוצה ביותר היא להקים קבוצת "אני שונא את..." ולצרף אליה מספר רב של חברים, שמספיק שיעשו לייק על מנת להשתתף בחרם. דרך נוספת היא התעלמות, שהילדים מכנים כ"חרם לייקים" - הילד מעלה סטטוס, תמונות וכו', מצפה למשוב מחבריו - ואף אחד לא מגיב לו.

עורכת המחקר ממליצה למערכת החינוך לשים לב לתופעה ולקחת את הנושא לידיים: "המורים היום חייבים להיות חשופים לחרמות בפייסבוק, לא פחות מאשר לילד שמרביצים לו בכיתה. אם הנושא לא ייפתר, בשנת הלימודים הקרובה אנחנו יכולים להיות חשופים לסכנת חיים ממשית לילדים שלא יידעו איך להתמודד עםהחרם החדש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר