"מתון", אבל מה עם הפצצה?

בסופו של דבר, מנהיגה הרוחני של איראן, עלי חמינאי, יגיע למסקנה שהוא לא היה יכול לייחל לתסריט טוב יותר: מועמד "מתון", אך חבר קרוב ומאבות המהפכה האיסלאמית, חסן רוחאני, ניצח בבחירות. שיעור השתתפות גבוה מציג לעולם דמוקרטיה במיטבה ואמון במערכת הפוליטית ובמשטר. להבדיל מ־2009, מרחובות טהרן דווח על מסיבות במקום מהומות. וגם, אחרי שמונה שנים שבהן הציגה איראן פרצוף מכוער (אחמדינג'אד) היא מעלה לאוויר נשיא חדש עם חיוך נעים, מרגיע, מבשר טובות. חמינאי לא היה יכול לבחור מסיכה טובה יותר.

רויטרס

סיפרנו שלשום על תוצאות בחירות 1997. גם אז העולם נדהם. מוחמד חתאמי, כהן דת, מתון, הדהים את כולם, ורשת CNN בישרה כי היתה זו הצבעת אי אמון במהפכה האיסלאמית. תסריט דומה היה באוויר. ניצחון של רוחאני הוא ללא ספק "תרגיל מבריק ביחסי ציבור". מאולץ אמנם, אבל תרגיל. "בזמן שמחלקת המדינה האמריקנית תנסה לפרש את המהלך וללמוד את הנשיא החדש, יספיקו הצנטריפוגות לחגוג ולבצע עוד סיבובים רבים ומסוכנים". רק עם חיוך. 

לא לתינוק הזה ייחל חמינאי. אם זה היה תלוי בו, הרי סעיד ג'לילי, הנושא ונותן בתיק הגרעין, היה מנצח. אבל בעולם משתנה, גם איראן משתנה. לא המשטר כי אם הרחוב. חמינאי יודע זאת. הוא חווה את אירועי 2009 האלימים וראה את מה שקרה בעולם הערבי ב־2011. חמינאי הבין כי הדרך היחידה שבה הוא יכול להציל את משטרו מפרץ מהומות חדש, קטלני יותר הפעם, ואולי גם את סוריה באותה הזדמנות, היא על ידי כך שיאפשר לעם האיראני להגיד את דברו, בלי להתערב כמו לפני ארבע שנים. 

רוחאני לא היה אף פעם רפורמיסט פעיל. הוא גם לא היה חלק מתנועת המחאה הירוקה של 2009 ולהבדיל ממיר חוסיין מוסאווי, שהתמודד ב־2009, הוא נהנה מקשרים טובים מאוד עם חמינאי.

איראן בעידן רוחאני צריכה להתמודד עם אתגר קשה: מצד אחד לשקם כלכלה הרוסה ומצד אחר לקדם את תוכנית הגרעין. איך עושים את זה? משנים טקטית את היחס למערב. אין דרך טובה יותר עבור רוחאני לעשות זאת, עם חיוך. לא שלו. הוא לא מסוגל. של נשיאו.

מאחר שלבחירות 2013 יש קווי דמיון לאלה של 1997, נתבונן גם על המו"מ של 2003 עם המערב ונראה כיצד איראן כבר ידעה בעבר להשהות את העשרת אורניום בעיתוי קשה (מלחמת עיראק) כדי לחדשו בעיתוי נוח יותר (הבוץ העיראקי).

אלמלא היינו באיראן היינו יכולים לדמיין תמונה סוריאליסטית כיצד בחדרי חדרים חמינאי ורוחאני מרימים להם יחד איזו כוסית וויסקי טובה מהימים שבהם למד רוחאני משפטים בגלזגו. יום יבוא והשינוי אכן יגיע לאיראן. הישועה תגיע. היא תבוא מהרחוב - לא באמצעות הקלפי. 

*   *   *

מי אתה חסן רוחאני?

•  כהן דת בן 64, חלק מהמהפכה האיסלאמית, אבל תומך בדיאלוג עם המערב

•  השתתף באמצע שנות ה־60 במאבק נגד השאה הפרסי, מה שהביא למעצרו כמה פעמים

•  סיים לימודי משפטים באוניברסיטת טהרן ובעל תואר שני מאוניברסיטת קלדוניה בגלזגו

•  ניהל בעבר את המו"מ על הגרעין האיראני ובעידן שלו הסכימה איראן להשעות את פרויקט העשרת האורניום שלה

•  אחרי ניצחונו של אחמדינג'אד ב־2005 לא הסכים עם גישתו הלוחמנית של אחמדינג'אד במדיניות החוץ - והתפטר מתפקידו כראש צוות המו"מ לשיחות הגרעין

•  בקמפיין הבחירות קרא ל"אינטראקציה חיובית עם העולם" במטרה להסיר את הסנקציות הכבדות על הכלכלה האיראנית

*   *   *

מתון, הכל יחסי

האיראנים רוצים שינוי: בתמיכת הרפורמיסטים נבחר חסן רוחאני ברוב מוחץ ובסיבוב ראשון לנשיא הרפובליקה האיסלאמית • רוחאני: "המתינות ניצחה את הקיצוניות" • בישראל לא מתלהבים: "חמינאי הוא שמחליט - איראן תישפט על פי מעשיה בתחום הגרעין והטרור"

איראן הדהימה בסוף השבוע את העולם כשבחרה ברוב מוחץ, וכבר בסיבוב הראשון, דווקא באיש הדת המתון יחסית, נציג הזרם הרפורמיסטי, חסן רוחאני, לנשיא הבא של הרפובליקה האיסלאמית. השאלה הגדולה היא האם מדובר בשינוי אמיתי או רק בתרגיל מבריק ביחסי ציבור שנועד להרדים את העולם? 

אף אחד לא ניבא את הניצחון המפתיע, ועוד במימדים שכאלה: 50.71 אחוזים לרוחאני, לעומת 16.56 אחוזים בלבד למוחמד באקר קליבאף. אף אחד לא הימר שדווקא רוחאני, המועמד המתון יחסית יצליח ללכד אחריו רפורמיסטים לצד מיעוטים ואנשי התנועה הירוקה, וינצח באופן מוחץ שכזה - ניצחון שהזכיר את ניצחונו של פטרונו דאז, מוחמד חתאמי, במאי 1997.

גם שיעור ההשתתפות בבחירות היה גבוה מהצפוי - 72.7 אחוזים, שאיפשר למשטר לטעון כי מדובר בהבעת אמון במהפכה האיסלאמית. הרפורמיסטים, לעומת זאת, רואים בהשתתפות הגבוהה בדיוק את ההפך - אי אמון במשטר. כך או כך, אין ספק שהמנהיג הרוחני והשליט העליון של איראן עלי חמינאי מרוצה יותר משיעור המשתתפים מאשר מהתוצאות.

אחרי הניצחון הגדול אמר נשיא איראן הנכנס, חסן רוחאני: "זהו ניצחון של האינטליגנציה, המתינות והקידמה על הקיצוניות". נשיא איראן היוצא, מחמוד אחמדינג'אד, בירך את מחליפו: "עלינו לבטוח ולהאמין בעם האיראני ולכבד אינטרסים ורצונות שונים". 

גם המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שלפיו יישק דבר, בירך את הנשיא הנבחר בלי התלהבות יתרה. "אני מברך את העם ואת הנשיא הנבחר. כולם צריכים לסייע לרוחאני ולממשלתו", נכתב בהצהרה מטעמו.

עם היוודע התוצאות החלו לזרום תגובות מכל העולם וגם מישראל. משרד החוץ פירסם תגובה רשמית ובהודעה מירושלים נמסר: "באיראן נבחר נשיא חדש מתוך רשימת מועמדים שאישר האייתוללה חמינאי, אחרי שפסל מועמדים שלא התאימו להשקפת עולמו הקיצונית. תוכנית הגרעין האיראנית נקבעה עד היום על ידי חמינאי ולא על ידי נשיא איראן. גם אחרי הבחירות איראן תישפט על פי מעשיה בתחום הגרעין והטרור". שר הביטחון משה יעלון השוהה בוושינגטון אמר: "עלינו להמתין לראות מה תהיה המדיניות אחרי הבחירות. המשטר הזה מעורב בכל מקום בו יש חוסר יציבות במזרח התיכון".

ארה"ב: מוכנים למו"מ

בבית הלבן אמרו: "למרות המכשולים והמגבלות של המשטר, האזרחים האיראנים היו נחושים לפעול על מנת לעצב את עתידם. ארה"ב עודה מוכנה לשאת ולתת עם המשטר באיראן ישירות כדי להגיע לפתרון דיפלומטי סביב תוכנית הגרעין האיראנית".

שר החוץ הצרפתי לורן פביוס אמר כי הוא מוכן לשתף פעולה עם רוחאני.

בבריטניה קראו לאיראן לפתוח בדרך חדשה ולקדם מערכת יחסים פרודוקטיבית עם הקהילה הבינלאומית בנוגע לתוכנית הגרעין". 

סימני השאלה באשר לדרך שבה יבחר רוחאני גדולים. רוחאני הוא חלק מהממסד השולט באיראן ואף פעם לא נתפס כרפורמיסט פעיל וגם לא היה שותף פעיל בתנועה הירוקה. ובכל זאת, ההתלהבות ברחובות טהרן היתה גדולה ורבים חגגו כשהם אוחזים בסרטים בצבע סגול, צבעו של המחנה שלו. "בחירתו של רוחאני מעידה על מאגר ענקי של אנרגיה רפורמיסטית שהתפרצה באיראן", אומר קליף קופצ'אן, מומחה לענייני איראן במכון מחקר בוושינגטון, "איש לא צפה זאת". ואולם עלי ראזה נאדר, מנתח מדיניות במכון המחקר ראנד, ביקש לצנן ההתלהבות: "בכל מקרה ידי הנשיא הבא יהיו כבולות על ידי משמרות המהפכה".

רוחאני עצמו אמר לפני הבחירות: "עלינו להשיב את המתינות למדינה". בנוגע לגרעין אמר רוחאני: "זה טוב שהצנטריפוגות פועלות, אבל זה גם חשוב שהמדינה תתפקד ושגלגלי התעשייה ינועו. לא נרשה ששמונה השנים האחרונות יימשכו. הם הביאו את הסנקציות על המדינה. אנחנו גם נתפייס עם העולם". ובנוגע לישראל אמר כי אסור להשאיר את סוריה מוחלשת מול "המשטר הציוני השטני שדג במים עכורים".

בהכנת הידיעה השתתפו דן לביא, יוני הרש ושלמה צזנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו