"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפקולטה למדעי הרמאות?

מחקר שערך ראש החוג ללימודי מידע במכללה האקדמית גליל מערבי: יותר מ־95% מהסטודנטים חוטאים ב"אי יושרה" • נשים מרמות באותו השיעור כמו גברים

,עודכן
צילום: GettyImages // עורך המחקר: "מאמין שהמספר האמיתי קרוב יותר ל־100%" (אילוסטרציה)

האם במהלך הלימודים האקדמיים יצא לכם להעתיק בבחינה, "לעגל פינות" בתרגילים ואולי אפילו לבצע פלגיאט קטן ובלתי מזיק? אם התשובה חיובית, מתברר שאתם לא לבד: ממחקר חדש עולה כי יותר מ־95 אחוזים מהסטודנטים חוטאים באי יושרה אקדמית בדרך אל התואר.

את המחקר, שבחן את עמדות הסטודנטים ביחס לסוגיית היושרה האקדמית, ערך ראש החוג ללימודי מידע במכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר יהודה פלד. המחקר חילק את המונח "אי יושרה אקדמית" לארבע קטגוריות: רמייה (העתקה או שימוש במכוון ובמזיד במידע או בחומר עזר שאינו מאושר בכל מטלה אקדמית), פבריקציה (למשל, המצאת נתונים כוזבים באופן מגמתי בעבודות אקדמיות), סיוע לסטודנט אחר בניגוד לנהלים (דוגמת מתן עזרה במטלות אקדמיות אישיות) וייצוג רעיונות והיגדים של אחר כאילו היו שלך. במסגרת המחקר התבקשו 153 סטודנטים ממכללות בארץ לדרג את הקטגוריות על פי חומרתן באמצעות סיטואציות היפותטיות. כך למשל, סיטואציות דוגמת העתקה במבחן, שימוש בחומר פסול או קניית עבודות אקדמיות נחשבו באופן מובהק לחמורות יותר מאחרות. מנגד, עבירות כגון "המצאת משבר משפחתי לצורך דחיית מועד הגשת תרגיל" או "קבלת ציון בתרגיל קבוצתי למרות אי השתתפות בו" נחשבו לחמורות פחות.

עוד עולה מהממצאים כי נשים אמנם מרמות באותו השיעור כמו גברים, אך מעניין לראות כי רבות מהן התייחסו בחומרה גם לעבירות ה"קלות" יותר, בניגוד לעמיתיהן מהמין החזק וחשו לגביהן אי נעימות. "הבדלים אלה מוכרים ולרוב הם מוסברים ברגישות המצפונית הגבוהה המיוחסת לנשים, בעוד גברים יותר מוכווני מטרה ותחרותיים", הסביר פלד. הוא, אגב, חושב שהסטודנטים מרמים אף יותר משגילה המחקר. "אני זהיר בנוגע לאומדן", הוא טוען, "אך מאמין שהמספר האמיתי קרוב עוד יותר ל־100 אחוזים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר