"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סרבני החיסון: הורים מת"א, אקדמאים, מעל גיל 36

מחקר של משרד הבריאות עונה על השאלה המסקרנת - מיהם ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם? • 7.4% מהתינוקות בת"א ובמחוז חיפה לא חוסנו בחיסון אחד לפחות

,עודכן
צילום: עמי שומן // ההורים שמסרבים לחסן את ילדיהם

אם תהיתם מיהם ההורים שאינם נשמעים להמלצות טיפת חלב ולא מחסנים את ילדיהם, מחקר חדש שופך אור על הנושא: רוב הסיכויים הם שאמו של התינוק תהיה יהודייה, אקדמאית, תושבת תל אביב, וגילה גבוה מ־36.

המחקר נערך על ידי עיריית ת"א, אוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות, ונבדקו בו תיקיהם הרפואיים של יותר מ־14 אלף תינוקות וילדים במחוז חיפה של משרד הבריאות ובעיריית תל אביב. המחקר מצא כי אחוזים 7.4 מהתינוקות לא חוסנו עד גיל 3 בלפחות אחד מתוך שלושה חיסוני השיגרה המומלצים - חיסון לדלקת כבד מסוג B (הפטיטיס B), חיסון משולב לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות (MMRV) והחיסון נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת.

על פי ממצאי המחקר, שהוצג בכנס ירושלים הבינלאומי למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, מגורים בתל אביב מעלים ב־37 אחוזים את האפשרות שהילדים לא יחוסנו לעומת מגורים במחוז חיפה. כמו כן, השכלה אקדמית של ההורים מעלה פי שניים את הסיכוי שהילד לא יחוסן, ויהודים לא מחסנים את ילדיהם בשיעור גבוה פי ארבעה יותר ממוסלמים. הורים נוצרים לא מחסנים את ילדיהם בשיעור גבוה פי שלושה יותר ממוסלמים. גיל מבוגר יותר של ההורים העלה את חוסר ההיענות לחיסונים ב־92 אחוזים.

על פי הנתונים, נמצא כי מקרב אלה שלא התחסנו 41 אחוזים לא השלימו חיסון אחד, 27 אחוז לא השלימו שני חיסונים וכשליש (32 אחוזים) לא השלימו את שלושת החיסונים. ומה גורם להורים לא לחסן את ילדיהם? מתברר כי הסיבה העיקרית לאי התחסנות היתה "החלטה של ההורים" (41.4 אחוזים). סיבות אחרות היו החלטה של ההורים לחסן את ילדיהם במועדים שונים מהמומלץ בטיפת חלב (18 אחוזים), וחסמים ארגוניים (10 אחוזים). רק ב־3.4 אחוזים מהמקרים הסיבה לאי התחסנות היתה מצב רפואי של הילד שלא איפשר לחסנו.

"משתנים סוציו־אקונומיים ודמוגרפיים משפיעים על השונות בכיסוי החיסוני, ורוב הסיבות לאי השלמת החיסונים קשורות לקבלת החלטות אוטונומית של ההורים ולמצב סוציו־אקונומי גבוה של האם", מציינת ענת עמית אהרון, אחות ראשית בעיריית תל אביב, שביצעה את המחקר עם עמיתיה.

"חסמים ארגוניים הם סיבה ל־10 אחוזים מכלל המקרים שבהם הורים לא מחסנים את ילדיהם, ועל מנהלי שירותי הבריאות לפעול בנושא. הבנה של סיבות ההורים והגורמים לאי השלמת שיגרת חיסוני הילדות המומלצת חשובה כדי לפתח מדיניות בריאות והתערבויות ממוקדות", מדגישה עמית אהרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר