יום רביעי, שתיים בצהריים. בזמן שבמשרד האוצר עמלים הפקידים בקדחתנות ושקועים עד צוואר בניירת אינסופית של דפי אקסל, מספרים וטבלאות לקראת הנחת חוק התקציב על שולחן הכנסת בעוד שבועיים וחצי, יצא שר האוצר יאיר לפיד מלשכתו בכנסת כשהוא עוטה גופייה שחורה, מכנסי שרוואל שחורים, מגבת כחולה מונחת על כתפו, והחל לפסוע במסדרונות בהליכת המתאגרף השפופה הידועה שלו בעודו מלווה ביועצת הכלכלית שלו, אל מול עיניהם המשתאות של באי המשכן.
לרבים מעדי הראייה של המחזה הבלתי שגרתי היה נדמה לפיד, שציורים של נינג'ות עיטרו את גופייתו שחשפה קיבורות זרוע מרשימות, כמי שעומד לחבוט בישבניהם של כמה פקידי אוצר כדי לדרבנם לדאוג יותר למעמד הביניים. אבל הוא היה בדרך לחדר כושר. לא הספקתי בבוקר לקאנטרי קלאב, אמר בנימה מתנצלת למי שהתעניין.
אם בשבוע שעבר עלה לפיד על המוקד בעקבות תוכנית הגזירות והפרת ההבטחות, השבוע, כשהנושא הכלכלי קצת ירד מהכותרות אחרי ההצבעה בממשלה ולפני המערכה בכנסת, היו אלה עמדותיו המדיניות שסיבכו אותו.
זאת בהנחה שיש ללפיד עמדות מדיניות, כי על פי התבטאויותיו האחרונות קשה לדעת אם זה המצב. בתחילת השבוע, בראיון ל"ניו יורק טיימס" אמר לפיד כי הוא מתנגד לכל הקפאת בנייה או להפסקת התמריצים הפיננסיים למתיישבי יהודה ושומרון, וכי הוא תומך בהרחבת ההתנחלויות במסגרת גידול טבעי, וקבע כי ישראל לא תיסוג מירושלים המזרחית בכל הסכם עתידי.
עברו יומיים בלבד של ביקורת שספג בלי הרף מהשמאל שהתאכזב מעמדותיו, ולפיד כבר דאג "לעדכן" את עמדותיו. "אני רוצה מילה בעניין אחר בעקבות הראיון שנתתי השבוע ל'ניו יורק טיימס'", אמר ביום שני בישיבת סיעת יש עתיד, "אולי צריך להבהיר משהו. מי שחושב שאפשר להגיע להסדר מדיני שלא יכלול שתי מדינות לשני עמים - טועה. אנחנו לא נעזוב את הנושא הזה ולכולם אמרתי ש'יש עתיד', ואני חושב שאני מדבר בשם כל השולחן הזה, מחויבת בכל ליבה לנושא המשא ומתן, ואנחנו לא מתכוננים להזניח אותו".
בנאומו בוועידה הכלכלית השבוע אמר לפיד כי הצלחתו וכישלונו שלו יהיו גם הצלחתו וכישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. צרת רבים - חצי נחמה, אמרו חז"ל. בשבועיים האחרונים, כשחיצי הביקורת מופנים בעיקר ללפיד, יכול היה שר האוצר לפחות להתנחם מכך שכמה מהם הוסטו באותה תקופה לכיוונם של ראש הממשלה ורעייתו בפרשת המיטה בטיסה ללונדון ובחשיפת עלות החזקת מעון ראש הממשלה. מבקר המדינה כבר הוזעק לטפל בעניין, אולם נתניהו יוכל גם הוא למצוא את חצי נחמתו: המבקר הודיע שלא יבדוק רק אותו אלא את כולם.
למה הם שותקים
באופן מפתיע, הסיפור שתפס חזק בחלקים בתקשורת, לא נוצל במלואו על ידי גורמים באופוזיציה, שהיו יכולים לעשות שמות במשפחת נתניהו. שלי יחימוביץ' למשל, שלא מחמיצה הזדמנות לחבוט בראש הממשלה, בעיקר על רקע הנושאים הכלכליים, לא הגיבה לפרשת המיטה, ולמעט התייחסות מבודחת בפייסבוק על הוצאות מעון ראש הממשלה שבה הציגה את תמונתה עם מגב ודלי כעצה לחיסכון בדמי הניקיון, לא אמרה כמעט דבר בנושא.
אולי היא ידעה למה. לפוליטיקאים שרצים למרחקים ארוכים לעיתים שווה לקבל פחות כותרת אחת מאשר להיתפס כאדם שטחי ולא רציני בהמשך. יחימוביץ', כמו שאר יריביו של נתניהו שבחרו לשתוק, יודעים היטב שבמשרדי הממשלה אי אפשר להעביר שקל מצד לצד בלי שהדבר עובר אישורים, מכרזים ואינספור פרוצדורות. משרד ראש הממשלה אינו שונה מהם. הם חששו, בצדק, שהטחת ביקורת כעת עוד תתהפך להם על הראש.
וככל שהתמונה מתחילה להתבהר, נראה כי חששם היה מוצדק. לאחר הפרסום החלה חשבות משרד ראש הממשלה לנבור במספרים כדי לבדוק מדוע כך הוצגו הדברים. מהר מאוד התברר כי בשל שינוי בשיטת העבודה במחלקת הכספים של המשרד נוצרו פערים בתקצוב המעון במהלך שלוש השנים האחרונות (400 אלף שקלים בכל שנה), ואותם החליטה החשבות לתקן בשנת הכספים האחרונה, 2012, על ידי הוספת הכספים החסרים.
כך יצא שב־2012 עמדו הוצאות המעון הרשמי על יותר מ־5 מיליון שקלים, בעוד שבפועל הוצאו 2.8 מיליון, אפילו פחות מ־2011, אז עמד התקציב על 3.1 מיליון שקלים. גם ב־2009, השנה שבה נכנס נתניהו לתפקידו, עמד התקציב על סכום דומה - כ־3 מיליון שקלים. כך היה גם אצל קודמיו.
על פי החוק, מלבד הוצאות המעון הרשמי ברחוב בלפור, מגיע לראש הממשלה מהמדינה כספים על החזקת ביתו הפרטי. אצל שרון שילמה המדינה את הוצאות ההחזקה של חוות השקמים, אצל אולמרט של הבית בשינקין בתל אביב, ואצל נתניהו של הבית בקיסריה. את בית משפחת נתניהו ברחביה - המדינה לא מממנת כלל.
הוצאות התחזוקה בבית בקיסריה גדולות ומרובות. זו וילה רחבת ידיים ומרובת חדרים. למרות שעל פי החוק, על המדינה לממן את הדירה כולה על מתקניה, ריהוטה ומכשיריה, כבר עם כניסתו לתפקיד החליט נתניהו כי המדינה לא תישא בהוצאות הבריכה.
אבל המחווה הציבורית לא הרשימה את חשבות משרד ראש הממשלה. משפחת נתניהו מגיעה לווילה בקיסריה בעיקר בסופי שבוע. קומת המגורים נמצאת בקומה השנייה. השב"כ דרש להציב בחצר ארבעה עצים כדי להסתיר את חלון חדר השינה. עצי הדקל הוזמנו ונשתלו, אולם כשהוגש החשבון למשרד, הסכימה החשבות לשלם רק עבור עץ אחד. על השאר שילמה המשפחה.
הבית של משפחת נתניהו בקיסריה הוא לא הבית הגדול ביותר שאותו נאלצת המדינה לממן. חוות השקמים של אריאל שרון היתה עצומה עשרות מונים ממנה. ההוצאות היו בהתאם. גם עלויות האבטחה במקום היו אדירות בשל גודלה של החווה: המדינה נאלצה לבנות עמדות שמירה, גדרות וחומות סביב הבית בחווה בעלות של מיליונים. את שר הביטחון בוגי יעלון תקפו על טיסה במסוק לחתונת בתו. שרון דרש וקיבל מנחת מסוקים בחצר (בעלות של 600 אלף שקלים).
גם לגבי הוצאות גלידת הפיסטוק המפורסמת ביקשו בחשבות משרד ראש הממשלה הסברים. איך קרה, הם שאלו, שמשפחה אחת, מרובת אורחים ככל תהיה, מבזבזת 10,000 שקלים על גלידה בשנה.
נבירה בניירות העלתה תשובה פשוטה: הם לא. עלות הגלידה לא היתה גבוהה יותר מ־3,600 שקלים בשנה (300 שקלים בחודש). הסכום המנופח שהתגלה במסמכי החשבות היה סכום תקרה שהמשרד היקצה כדי שלא יהיה צורך בעריכת מכרז חדש אחרי תום ההקצאה.
החיילים כבר ערוכים?
ביום שני פגש ישראל כץ את בוגי יעלון בכניסה למליאה. "נו", התלוצץ כץ, "החיילים כבר ערוכים להשתלט על הנמלים?"
"בטח, הם עכשיו כולם בקורס סוורים", השיב תוך הפגנת בקיאות לשונית ומקצועית.
הסוורים בנמל הם הסבלים. עבודה קשה ומאומצת בהפעלת כלי משא כבדים, אולם שכר נאה בצידה: 15 אלף שקלים בחודש. אסור לטעות, המשכורות הגבוהות בנמל אינן נובעות מהמאמץ הגופני, מהסיכון או מהחשיפה לפגעי מזג האוויר. הן נובעות מעוצמתם של ועדי העובדים, שהטילו במשך שנים אימתם על פוליטיקאים, ח"כים ושרים, וכן על ראשי ההסתדרות, שהקפידו להתייצב לצידם בכל מאבק. עד עכשיו. ב־1 ביולי אמור להתקיים מכרז להקמת נמל חדש. יהיה זה נמל פרטי ראשון מבין שניים מתוכננים, שיוקמו בחופי הצפון והדרום, שאמורים להביא לראשונה לפתיחתה של תחרות ולצמצום עוצמתם של הוועדים.
התוכנית הדמיונית כאילו יש כוונה להביא חיילים להחליף את עובדי הנמלים במקרה שיכריזו על שביתה, יצאה מלשכתו של נפתלי בנט. אפילו שם קוד היה לה: 1981, כשם תוכניתו של נשיא ארה"ב רייגן שהכניס חיילי משמר אזרחי להחליף את עובדי הנמלים.
אלא שאיש חוץ מבנט לא שמע על כך. כולל שר הביטחון. במילים עזות ונחושות קבע בנט כי בניגוד לממשלה הקודמת, הפעם לא ימצמצו השרים ולא יתקפלו אל מול איומיהם של הוועדים. מילים נכוחות, אלא נטולות כיסוי. לא כי הממשלה לא תתייצב מול הוועדים, אלא כי מי שיעשה זאת הוא בכלל לא בנט.
במשרד התחבורה, בפרט אנשי המקצוע שעובדים על תוכנית הפרטת הנמלים כבר יותר משנתיים, נדהמו לשמע דבריו של שר הכלכלה. מה לו ולהפרטת הנמלים, תהו.
הסברה שהעלו היתה כי בנט, שהבטיח בבחירות רפורמות מקיפות ללא חשש מטייקונים ומוועדים חזקים, מתקשה לקיים זאת במשרד שעליו הוא מופקד, ולכן מעדיף לרעות בשדותיהם של אחרים.
ומה עם הקוטג'?
הרפורמה במחירי המזון היא המשימה המרכזית של בנט במשרד הכלכלה. זו הבשורה שלה הציבור מחכה מאז מחאת הקוטג'. תמיכתו של בנט ברפורמת הנמלים חשובה, אולם נראה שמשרד התחבורה חשב על הדברים גם בלעדיו.
המכרז שעליו הוכרז השבוע הוא השלב הסופי בעבודת הכנה של יותר משנתיים. כשבנט עוד התרוצץ בין סניפי המפד"ל בצעדיו הראשונים בפוליטיקה, הלכה ונערמה ערימת סלעי הענק, משקל טון כל אחד, במחצבת זנוח שבגליל לבניית המזח של הנמל החדש.
לפני כמה חודשים, כשבנט, הפעם כבר כיו"ר הבית היהודי, נכנס ויצא מאולפני הסרטה לצילומי הקמפיין, ערך כץ מכרז בינלאומי להקמת הנמלים, שבו זכו שמונה חברות ישראליות וזרות, שמתוכן תיבחר אחרי 1 ביולי החברה שתבנה את הנמל החדש והמופרט.
הראשון שזיהה את יכולתו של בנט בהתהדרות בנוצות של אחרים הוא דווקא שותפו לדרך יאיר לפיד. אחרי שהממשלה העבירה את רפורמת השמיים הפתוחים, ביקש בנט להיכלל בוועדת השרים שתפתור את בעיותיהם של החברות הישראליות שעלולות לצוץ כתוצאה מהמהלך. אורי אריאל אף נשלח להפעיל לחצים בעניין. אבל לפיד סירב. הוועדה תהיה רק של האוצר והתחבורה, אמר לכץ, שהסכים מייד.
אבל לבנט תהיה הזדמנות להוכיח את עצמו. בימים אלה מוקמת שדולה בכנסת לפיקוח על יוקר המזון בראשות גילה גמליאל. בנט יוזמן מן הסתם לתת סקירות במסגרת השדולה ולהציג את הדרכים שינקוט להורדת מחירי הקוטג'.
בסביבתו של יו"ר הבית היהודי דוחים את הביקורת בדבר התערבותו ברפורמה לא לו. לדבריהם, מדובר באחריות ישירה שלו כשר הכלכלה הממונה על הרשות להגבלים עסקיים.
ובכן, הפתעה: הרשות להגבלים עסקיים היא גוף עצמאי לחלוטין ואף שר לא ממונה עליה. השר אחראי לחוק ההגבלים העסקיים.
אנשי בנט מוסיפים: "זה לא מספיק להוציא מכרז ולהקים נמל. אחרי שמקימים נמל צריך לוודא שהוא מתנהל באופן פרטי ולא שהוועדים באים ומשתלטים גם עליו, אחרת לא עשינו פה כלום. הודעת הממונה על ההגבלים השבוע מכריזה למעשה על הנמלים כסוג של מונופול, דבר המאפשר לממשלה לפעול בדרכים חוקיות לקדם את הקמת הנמלים הפרטיים ללא חשש", אמרו.
לדבריהם, "בנט סבור שרק בתמיכה של ראש הממשלה, שר התחבורה, שר האוצר ושר הכלכלה יחד יהיה אפשר לשבור את התנגדות הוועדים, למנוע את איום השביתה בדרכים חוקיות ולא להתקפל כפי שהתקפלו בממשלות קודמות במקרים דומים".
המחיר של ישיבות ההסדר
אם הכל ילך כמתוכנן, ביום ראשון הקרוב תתרחש דרמה של ממש. בישיבה האחרונה של ועדת השוויון בנטל יישבו חברי הוועדה בראשות יעקב פרי, בוגי יעלון, לימור לבנת, יצחק אהרונוביץ', אורי אריאל ועמיר פרץ וינסחו סופית את חוק גיוס החרדים החדש. לראשונה מקום המדינה תחול על החרדים חובת גיוס מלאה, כאשר החוק החדש לא יהיה חוק בפני עצמו, כמו שהיה חוק טל, אלא ייכלל בחוק שירות הביטחון המחייב את כלל אזרחי המדינה.
עבור החרדים מדובר בחוק קשה ביותר. למרות ההפגנות של העדה החרדית שהיו השבוע בירושלים, הציבור החרדי נראה מנומנם ביחס למכה שעומדת לנחות עליו, לפחות על פי טיוטת החוק שמנסחת בימים אלה הוועדה. מסקנות ועדת פלסנר, שהתפוצצה בממשלה הקודמת כי החרדים טענו שהמסקנות מחמירות מדי, נראות לעומת מסקנות ועדת פרי כמו געגוע רחוק, משאלת לב שהוחמצה. כן, עד כדי כך.
הדיון הדרמטי יהיה כנראה לאורך כל הלילה ויכלול שלושה מרכיבים. הראשון, אלו תיקוני החקיקה לחוק שירות הביטחון. המשמעות המיידית של המהלך היא כי כל השתמטות מגיוס תגרור סנקציות פליליות הכוללות הכרזה על חרדים שלא יתגייסו כעריקים. החוק ישווה בין עריק חרדי לעריק אחר, על כל המשתמע מכך. כולל הפעלת לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית והבאה למעצרים. גם הישיבות עצמן ייפגעו קשות. כל ישיבה שלא תעמוד ביעדי הגיוס שנקבעו לה, תשלם קנסות כבדים.
המרכיב השני שעליו ידונו השרים הוא חוק שירות אזרחי חדש, שעיקר השינוי בו יהיה פתיחת מסלולים חדשים לשירות ובהם שירות אזרחי־ביטחוני בשירות בתי הסוהר, בכיבוי אש ובמשטרה.
המרכיב השלישי יעסוק בתקופת הביניים. הוועדה אימצה את עמדת צה"ל ולפיה תקופת הביניים שתחל מחודש אוגוסט הקרוב תעמוד על שלוש שנים, שבהן ייערכו הצבא ומינהלת השירות הלאומי לקליטת אלפי משרתים חרדים בשנה, כשבמקביל תחל בהדרגה תוכנית להטלת סנקציות כלכליות על משתמטים והענקת תמריצים כלכליים למשרתים. בזמן הביניים יוכלו כמעט כל החרדים שיגיעו לגיל 22 להשתחרר לגמרי מהצבא ואף לעזוב את הישיבה ולצאת לעבוד. זאת כדי להכניס את הציבור החרדי למעגל העבודה כבר בגיל צעיר.
הבית היהודי התחייב שיחד עם הדרישה כלפי החרדים לשאת בנטל, המפלגה הדתית היחידה בממשלה לא תאפשר פגיעה בעולם הישיבות. אם זה אכן המתווה שיאושר, לא רק עולם הישיבות החרדיות ייפגע אלא אפילו הישיבות הציוניות, ישיבות ההסדר. נכון לעכשיו יש רוב מוצק בוועדה להארכת השירות הצבאי של תלמידי ההסדר באופן הדרגתי מ־16 ל־24 חודשים, על חשבון זמן הלימודים בישיבה. אורי אריאל, הנציג היחיד של מפלגתו בוועדה, לא יוכל להפוך לבדו את הקערה. אם ראש הממשלה לא יתערב וישיבות ההסדר ייפגעו, עשוי זה להיות המחיר הראשון שתשלם הבית היהודי על הסכמתה לדרישת לפיד שלא לשבת עם החרדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו