"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סכנה באוויר: ריכוז פחמן דו־חמצני - בשיא

עשרות שנים הזהירו המדענים בעולם מחציית רף של 350 מולקולות פחמן דו־חמצני למיליון מולקולות • אתמול זה קרה בפעם הראשונה • ובינתיים בישראל: האוצר מתכנן לבטל את התוכנית להפחתת פליטת הגז • השר פרץ: "אבסורד"

,עודכן
צילום: טל כהן // שריפת דלקים גורמת לפליטת פחמן דו־חמצני. תחנת החשמל באשקלון. צילום: .

דווקא בשבוע שבו אמורה להתבטל התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה בישראל, התפרסם כי ממוצע רמת הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה הגיע במהלך השבוע האחרון לשיא של 400 חלקיקים למיליון - הרמה הגבוהה ביותר זה 3 מיליוני שנים, כך מעריכים מדענים.

הרמה החריגה נרשמה בתחנת המדידה מאונה לואה שבהוואי. רמה זו כבר נמדדה בשנה שעברה מעל האזור הארקטי, אולם רק לפרק זמן קצר ולא כנתון ממוצע לאורך היום.

משמעות הנתונים המדאיגים היא שעל כל מיליון מולקולות שבאוויר יש 400 מולקולות של פחמן דו־חמצני. הקהילה המדעית מתריעה זה שנים כי הריכוז צריך להישאר מתחת ל־350 חלקים למיליון כדי שהמדינות ישמרו על היעד הבינלאומי של התחממות שלא תעלה על שתי מעלות במהלך המאה הנוכחית.

פחמן דו־חמצני הוא גז החממה העיקרי, נוסף על גזים כגון מתאן ודו־תחמוצת החנקן. הריכוזים שלו באטמוספרה הם באופן היסטורי המדד החשוב ביותר להצטברות גזי חממה. הגזים הללו מונעים מקרינת השמש המגיעה לכדור הארץ לחזור לאטמוספרה, ובכך מגבירים את החום על פני כדור הארץ. המקורות העיקריים לפליטת גזי חממה הם שריפת דלקים לצורך ייצור אנרגיה, כריתת יערות, גידול בעלי חיים למאכל ופליטת גאזים מהתפרקות פסולת. מדענים סבורים כי המשך ההתחממות עלול להוביל לתופעות כגון עליית מפלס מי הים, המסת קרחונים ותופעות מזג אוויר קיצוניות.

לנוכח הנתון המדאיג מיהר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, לתקוף את הקיצוץ המסתמן בתוכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי חממה.

"זה אבסורד שדווקא כשרמת הפחמן הדו־חמצני מגיעה לשיא מסוכן באטמוספרה, משרד האוצר הישראלי מחליט לבטל תוכנית שהצליחה להפחית את הפליטה של גז זה", אמר פרץ, "פליטת הפחמן הדו־חמצני וגזי חממה נוספים היא אחד הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית. כנראה באוצר מעדיפים להשקיע סכומי עתק בעוד שנים ספורות, כשישראל תהפוך לצומת דרכים להמוני פליטים שיברחו ממכות בצורת באפריקה, מאשר להשקיע בפרויקטים שחוסכים בצריכת החשמל, מפחיתים את ההוצאות החודשיות של משקי הבית והמפעלים וממנפים השקעות פרטיות פי חמישה". עוד התריע כי "התחממות כדור הארץ היא פצצה מתקתקת שתשנה את חיינו בישראל לחלוטין". הדיון בתקציב התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה בישראל צפוי להתקיים מחר.

לצד כל החששות מהנזקים הצפויים ולמרות העלייה המתמדת בשיעור גזי החממה באטמוספרה, קצב התחממות כדור הארץ בעשור האחרון היה מתון מתחזיות המדענים.

בין שלל ההסברים לכך מצויה הטענה שלפיה קיימים חלקיקי זיהום תעשייתי, אשר חוסמים חלק מקרינת השמש, ובכך יוצרים אפקט של קירור. חלקיקים אלה קיזזו בפועל את ההתחממות הצפויה. עם זאת, מרבית המדענים עודם משוכנעים כי מגמת ההתחממות תלך ותחריף בשנים הקרובות, ואת ההשלכות נחוש כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר