"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"דור חדש של טכנולוגיה": צבא ארה"ב מפתח חיסון מהפכני לקורונה

כלי תקשורת בארצות הברית דיווחו כי החיסון שמפתח הצבא עבר לשלב הניסויים בבני אדם • "המטרה היא לנצח את הנגיף בטווח הארוך", סיפר אחד המדענים

,עודכן
חיילת אמריקנית מחסנת אזרח // צילום: איי.פי // חיילת אמריקנית מחסנת אזרח // צילום: איי.פי

בזמן שיותר ממאה מיליון אזרחים אמריקנים כבר חוסנו נגד מחלת הקורונה, הודיע היום (ראשון) צבא ארצות הברית כי החל את הניסוי בבני אדם בחיסון אותו הוא מפתח.

על פי דיווח ברשת החדשות ABC, החיסון עושה שימוש בכמה טכנולוגיות חדשות והוא מתקדם יותר מחיסונים אחרים הנמצאים בשוק, ועל כן זמן הפיתוח הארוך שלו, למעלה משנה וחצי. עוד דווח כי הנסיינים האנושיים הראשונים קיבלו את החיסון ביום שלישי שעבר ועד כה לא נרשמו אירועים חריגים.

"אנו רוצים לנצח בקרב, אך אנחנו גם רוצים לנצח במלחמה נגד הנגיף ונגד נגיפים אחרים", אומר ד"ר קייוון מוג'רד, שמוביל את פיתוח החיסון כראש הענף למחלות חדשות ומדבקות במכון הצבאי למחקר על שם וולטר ריד בסילבר סרינגס שבמדינת מרילנד.

פיתוח החיסון החל בחודש ינואר של שנת 2020, ימים ספורים לאחר ריצוף הקוד הגנטי של נגיף הקורונה, ואת המחקר ביצע צוות מצומצם של עשרה מדענים בעלי שם עולמי העובדים עבור צבא ארצות הברית.

"חיסון שנותן תגובה טובה יותר"

ד"ר מוג'ראד עמד גם בראש המאמץ של צבא ארצות הברית נגד מחלת האבולה ונגיף הזיקה והיה החוקר הראשי במאבק למצוא חיסון למחלת הסארס. "מי שרוצה לדמיין את העובדה שאנחנו עושים, שלא יחשוב על חברת אפל כיום אלא על חברת אפל לפני כארבעים שנה, כשהם עבדו מהמוסך", צוחק ד"ר מוג'ארד.

אך על אף הרוח הטובה, בצוות ידעו כי לא יצליחו להביא את החיסון הראשון לציבור והתמקדו במקום בטכנלוגיות מתקדמות שיקשו על זנים חדשים של הנגיף "להערים" על החיסון. "אנחנו רוצים שהחיסון הזה יתחיל להיות מיוצר, או כבר בזרועם של אנשים, לפני שנגיף חדש או ווריאנט חדש יופיע", מסביר מוג'ארד.

חייל אמריקני מחזיק חיסון לקורונה // צילום: איי.פי
חייל אמריקני מחזיק חיסון לקורונה // צילום: איי.פי

עם זאת, החיסון של הצבא שונה מהותית מחיסונים אחרים המבוססים על חלבון RNA. החיסון עושה שימוש בננו חלקיקים שנועדו לדמות למערכת החיסון נגיפים, בהם מסודרים חלבוני ה"עוקץ" בקבוצות של 24.

"יש תיאוריות שונות ללמה חיסון שמוגש בצורה הזו עושה עבודה כל כך טובה, אבל אפילו למי שלא מבין את התאוריה המדעית ברור שזה פשוט נראה כמו נגיף. זו טכנולוגיה חדשה שנותנת תגובה חזקה יותר אבל גם רחבה יותר שהנגיף יתקשה להתחמק ממנה", אומר ראש הצוות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר