מתמודדים עם הכאב: סדנת ספוקן וורד לאחים שכולים

תשעה אחים ואחיות שכולים השתתפו בשנה האחרונה בפרויקט מסקרן: סדנת ספוקן וורד (שירה מדוברת) שתאפשר להם להתמודד עם השכול. שלשום בערב הסתיימה הסדנה במופע שבמסגרתו עלו המשתתפים לבמה אחד אחד והגישו את הטקסטים שלהם. 

היוזמה היתה של עמותת "האחים שלנו", עמותה למען אחים ואחיות במשפחת השכול הישראלית. את הסדנה הוביל אמן הספוקן וורד יואב טלמור, מנהל אגף הסדנאות של פואטרי סלאם ישראל. שניים מהמשתתפים בסדנה היו מיטל טולדנו (48) מעפרה, שאיבדה את אחיה, סגן פנחס (פיני) כהן אשר נהרג במהלך פעילות ברצועת עזה ב־2002; ועמית כמיל (48) מרמלה, שאיבד את אחיו אורן כמיל, אשר נהרג במארב בלבנון ב־1987. 

סגן פנחס (פיני) כהן ז"ל, קצין בפלוגת הסיור של חטיבת גבעתי, נהרג מאש כוחותינו במהלך חילופי ירי באזור חאן יונס במרץ 2002. כוח גדול של גבעתי בשיתוף כוחות שריון והנדסה נכנסן לחאן יונס על מנת לעצור מבוקשים. הוא היה בן 23 במותו והותיר אחריו אישה, הורים, שלוש אחיות ושני אחים. 

"אני הבכורה, הוא היה הילד השלישי", מספרת טולדנו. קצת פחות משש שנים הפרידו בינינו. היה לנו קשר טוב, אהבתי אותו מאוד. עד היום אנחנו שומעים מהחברים שלו עד כמה הוא השפיע על החיים שלהם. הוא היה איש אמיתי מאוד, אדם רודף צדק, מאוד אהב אנשים, התייחס לכולם כשווים. מצד אחד הוא היה מאוד בקטע של צחוקים ושטויות, ומצד שני מאוד הקשיב ועזר לכל מי שהיה צריך. 

"כששלחו לי מידע על סדנת הספוקן וורד, הרגשתי שיש בי רצון להתבטא, למרות שאני לא רגילה לכתוב. אמרתי לעצמי 'יאללה, זו הזדמנות'. הופתעתי מאוד מהתהליך שעברתי שם. לקראת המופע קצת נלחצתי והתרגשתי מאוד. שאלתי את עצמי אם אני מתכוונת להמשיך עם הספוקן וורד גם הלאה. אני עוד לא יודעת אם יש לי תשובה, אבל אני כנראה אמשיך לכתוב. לפני כן לא הייתי אף פעם במופע של ספוקן וורד אבל ראיתי ביוטיוב הרבה מופעים כאלה ותמיד הדליקה אותי צורת האמנות הזאת. זה משוחרר, זה בועט. אני מרגישה שמשהו השתחרר בי. זה היה מאוד חזק. היו קטעים לא קלים שהעבודה על הטקסט הציפה אותם". 

"וואו, הדברים שיצאו"

אורן כמיל שירת בחטיבת גבעתי. בספטמבר 1987 הוא נפל בקרב בלבנון במהלך מרדף אחר מחבלים. אורן נהרג מפגיעת כדור בעת שניסה לחלץ את מפקדו שנפגע. הוא היה בן 19 במותו. 

עמית כמיל הוא אחיו הצעיר. המשפחה עברה טרגדיה איומה כאשר שמונה שנים לאחר מכן התאבד אחיהם של אורן ועמית, יריב, שהיה בן 35. עמית נותר האח היחיד, עד שהוריו אימצו ילדת אומנה. "היינו שלושה אחים: אורן הבכור, יריב אחריו ואני השלישי", מספר עמית. "ביני לבין אורן הפרידו ארבע שנים. היה בינינו קשר טוב מאוד. הוא היה לוקח אותי ואת יריב לים ולכל מיני מקומות. 

"הוא היה אדם עם נשמה ענקית. אהב מאוד בעלי חיים. היה לו חיוך תמידי שמרוח לו על הפנים. יריב לקח את המוות של אורן מאוד קשה. כמה שנים לפני שהוא התאבד הוא עבר סדנה רוחנית שהפעילה שם משהו, והוא קיבל התקף פסיכוטי בעקבות זה. לקחנו אותו לטיפול אצל פסיכיאטר, הוא אובחן כחולה במאניה דיפרסיה ובסוף התאבד. 

"את הספוקן וורד הכרתי מקטעי יוטיוב שהייתי רואה מדי פעם, אבל לא ממש ידעתי מה זה. כשהציעו לי את הסדנה דרך העמותה - החלטתי לנסות. הדברים שיצאו שם - וואו. מופע הסיום היה מדהים, מרגש מאוד. בשבעה של אורן כתבתי שירים, אבל אלה שירים של ילד בן 15, בחרוזים, שמנסים להתחנף. הספוקן וורד הוא הרבה יותר בועט, חזק, נותן אפשרות לספר סיפור אבל גם להכניס, לבקר. אני מרגיש שזה פתח אצלי משהו, ואני חושב שאמשיך בכיוון הזה. זה פתח לי דברים שלא נגעתי בהם 30 שנה".  טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו