"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראל ניזוקה מהקורונה במידה המועטה ביותר בהשוואה למערב

לפי נתוני בנק לאומי, הצמיחה בישראל נפגעה ב־2.5% בשנה שעברה, לעומת 6.6% בגוש היורו ו־3.5% בארה"ב • האבטלה לא צפויה לרדת לשיעורה טרום המגיפה

,עודכן
מסעדה בנמל ת"א (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: גדעון מרקוביץ' // מסעדה בנמל ת"א (למצולמים אין קשר לידיעה)

האבטלה לא תשוב בקרוב לרמתה מלפני משבר הקורונה - כך מעריכים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ויניב בר, כלכלן באגף הכלכלה של הבנק.

לפי נתוני המחצית הראשונה של חודש מארס, שיעור האבטלה בהגדרתו הרחבה ירד ל־12% - הנמוך ביותר מאז המחצית הראשונה של ספטמבר 2020, בטרם נכנס לתוקף הסגר הכללי השני על משק. המשמעות המספרית היא ירידה אל מתחת לרף של חצי מיליון מובטלים.

ועדיין, לפני פרוץ משבר הקורונה היה שיעור האבטלה 4% בלבד - כ־150 אלף איש - כך שיש עוד כברת דרך לעשות.

סביר להניח כי נתוני סוף מארס ותחילת אפריל הנוכחי יהיו מעודדים יותר עד לכדי שיעור חד־ספרתי לקראת סוף 2021. "ככל שתהליך פתיחת המשק ימשיך להתקדם, במקביל לצמצום התשלום לעובדים שהוצאו לחל"ת ומסרבים לעבודה ו/או להכשרה מקצועית, צפויה ירידה מתמשכת בהיקף העובדים שבחל"ת", מעריכים בפמן ובר.

תור למשרדי הממשלה בת"א // צילום ארכיון: יהושע יוסף
תור למשרדי הממשלה בת"א // צילום ארכיון: יהושע יוסף

אולם הם מסייגים ומוסיפים שעם כל האופטימיות, לא צפויה בקרוב חזרה להיקף האבטלה טרום המשבר. זאת בשל "ההשפעה המבנית השלילית של משבר הקורונה על שוק העבודה, והיעדר יישום תוכניות להכשרה ולהסבה מקצועית".

נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמפרסמים הלמ"ס ובנק ישראל מצביעים על עלייה חדה בהיקף הרכישות של משקי הבית במארס ובתחילת אפריל.כלכלני לאומי מעריכים כי בתרחיש שלפיו בזכות החיסונים לא יוטלו שוב הגבלות, תצמח הצריכה הפרטית בכ־7% השנה.

בפמן ובר התייחסו גם לעדכון תחזיות הצמיחה העולמיות של קרן המטבע הבינלאומית ל־2022-2021. לפי טבלה השוואתית שהכינו בלאומי, על בסיס נתוני קרן המטבע, ישראל ניזוקה מהמשבר בעוצמה הנמוכה ביותר במערב - פרט לשווקים מתעוררים באירופה: הצמיחה בישראל נפגעה ב־2.5%, לעומת 3.5% בארה"ב, 4.7% במדינות המפותחות, 4.8% ביפן, 6.6% בגוש היורו וכ־10% בבריטניה.

רק בסין, שם החלה התפרצות נגיף הקורונה, נרשמה צמיחה חיובית בשנה החולפת, בשיעור של יותר מ־2%. לקראת 2021 ישראל צפויה לצמוח ב־5% - יותר מאשר בגוש היורו, וכך גם ב־2022. השבוע דיווח בנק ישראל כי המשק הישראלי נפגע פחות מההערכות בתחילה, הודות לענף ההיי־טק שהמשיך לפעול ולייצר הכנסות למדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר