וואו, נטפליקס, מה זה הסרט הזה?!

לסרט הכי דוחה ומצחיק שראיתי בתקופה האחרונה קוראים "טריפ רע: מותחים גבולות". זוהי קומדיה מטורפת, קיצונית וסרת טעם שמערבבת בין הפעלולים המזוכיסטיים והמשפילים של חבורת "ג'קאס" לבין תעלולי המצלמה הנסתרת של "בוראט", ומתבלת את מה שיוצא בכמויות נדיבות של טמטום, הלם וגועל נפש. לפרקים הסתרתי את העיניים מרוב חשש וגועל. לפרקים התפוצצתי מצחוק. דומה שזו בדיוק היתה כוונת המשורר.

הקומיקאי אריק אנדרה (שהתמחה בשלל מתיחות טלוויזיוניות בעשור האחרון) מככב בתור כריס, לוזר חביב מפלורידה שנתקל במריה, אהובתו מימי התיכון, שמתגוררת כיום בניו יורק. ליל רל האוורי ("תברח!") מגלם את באד, חברו הטוב של כריס, שמצטרף אליו ל־road trip ל"תפוח הגדול" בעקבות אהובתו, ואילו טיפאני האדיש ("שחקי אותה בוסית") מגלמת את טרינה, אחותו המפחידה והקרימינלית של באד, שדולקת בעקבותיהם לאחר שהשניים שואלים את האוטו שלה לטובת המסע ללא רשותה. בכל מקרה, הטוויסט הוא שמלבד ארבעת השחקנים המקצועיים הנ"ל, כל יתר האנשים שמופיעים בסרט - כל דמויות המשנה וכל הניצבים - אינם שחקנים. הם כולם אנשים פשוטים וקשי יום שפשוט נלכדים בפריים והופכים לחלק מהאירועים בעל כורחם ומבלי שמישהו יבקש את רשותם. 

במפגש הראשון בין כריס למריה, למשל, גיבורנו הנרגש מוצא את עצמו עומד עירום באמצע הרחוב (לאחר ששואב אבק עוצמתי במיוחד תולש את בגדיו מעליו). 

בפעם השנייה שהם נפגשים, כריס (ש"עובד" בחנות מיצים) מכניס את היד שלו לבלנדר פועל בטעות (בעוד כל הסובבים אותו צורחים באימה ונסים לכל עבר). אל תדאגו. כמה רגעים אחר כך הוא כבר מבצע נאמבר מוזיקלי מביך והרסני באמצע מתחם מזון הומה בשל קניון אמיתי.

לא יהיה לכם יותר מדי זמן להסדיר את הנשימה או להתאושש. מתיחה רודפת מתיחה והבמאי קיטאו סקוראי לא מוריד את הרגל מהדוושה לרגע. חלק מהסיטואציות האבסורדיות שנוצרות על המסך ממש פשוטות ומטופשות, חלקן מורכבות, מושקעות ויצירתיות במיוחד, והכל מתנקז לגרנד פינאלה מפתיע ומבריק שהוא כל־כולו מחווה נטולת עכבות לסרט הפולחן הנוראי "White Chicks". 

בתוך כך, קשה שלא לחוש סימפטיה מסוימת לעשרות האנשים הפשוטים והתמימים שנקלעו לסיטואציה המפוקפקת (לרוב לאחר שהובטחו להם אוכל או שתייה בחינם). אנדרה וחבריו אמנם מקפידים לא להפוך את עוברי האורח האלה לפאנץ'־ליינים, וכמעט כולם מצטיירים כאנשים הגונים בהרבה מהדמויות הפיקטיביות שמפילות אותן בפח. אבל עדיין מדובר בניצול שמותיר טעם לוואי מסוים. לא נורא. סצנת המפגש בין אנדרה לגורילה בגן החיות כבר תותיר אתכם עם טעם לוואי מסוג אחר לגמרי.

ציון: 7