סטירה ושמה הורדת דירוג

תקציב 2014-2013 טרם הוצג וטרם אושר, אך הכלכלה הישראלית כבר עומדת לפני טלטלה אפשרית: סוכנות הדירוג הבינלאומית Standard & Poor's הורידה את דירוג האשראי המקומי של ישראל במטבע מקומי, יממה אחת בלבד לאחר פירסום כוונת שר האוצר יאיר לפיד להעלות את יעד הגירעון בתקציב 2013 לרמה של 4.9% - 50 מיליארד שקלים, הגירעון הגדול בתולדות המדינה.

מדובר בפעם הראשונה ביותר מ־20 שנים שדירוג האשראי של ישראל במטבע המקומי מורד, במהלך שיש בו מן הביקורת על ההתנהלות הכלכלית של ישראל ועל אופן ניהול ההוצאות שלה. עם זאת, Standard & Poor's אישרה מחדש את הדירוג של ישראל בחו"ל ברמה הגבוהה של +A. גם הדירוג במטבע המקומי עומד על +A, וכלכלני הסוכנות הדגישו כי תחזית הדירוג של ישראל יציבה וכי אין חשש כרגע להורדת הדירוג של ישראל בחו"ל.

ב־Standard & Poor's הסבירו את הורדת הדירוג בעובדה שלישראל עדיין אין תקציב מאושר, בהידרדרות הביצועים הפיסקאליים, ולנוכח ההגדלה המסתמנת של יעד הגירעון. עם זאת, בסוכנות ציינו כי הם מאמינים ביכולת הממשלה להתמודד עם הגירעון באופן שיתאים למדינה ברמת דירוג של +A.

בזאת לא תמו כאבי הראש של לפיד. גם סוכנות הדירוג פיץ', שרק בשבוע שעבר אישררה את הדירוג של ישראל ברמה הגבוהה של A, שיגרה אתמול הודעה שלפיה הגדלת יעד הגירעון תשפיע על הדירוג של ישראל בשווקים בחו"ל: "העלאת יעד הגירעון לרמה של 4.9% בתקציב 2013 היא מעבר למה שציפינו", נכתב בהודעה.

"רה"מ לא עודכן"

בירושלים ניסו לשמור אתמול על קור רוח. גורמים המעורים בתחום ציינו כי הדבר החשוב הוא שהדירוג החיצוני של ישראל בעצם אושרר. יש לציין כי דירוג המטבע המקומי הוא המרכיב הפחות חשוב בקביעת דירוג האשראי הכללי, לעומת דירוג המדינה בחו"ל.

בתגובה למהלך אמר לפיד כי הורדת הדירוג לעת הזו לא מפתיעה: "זוהי תגובה מאוחרת למצב שאותו אנו מנסים לתקן כעת. צריך להסתכל בראי ולומר ביושר: 2013 ו־2014 הן שנתיים שבהן נסגור את האוברדראפט, ותוך כדי התיקון נתחיל להמריא". לפיד הוסיף: "אנו נוקטים כעת צעדים אחראיים, וכל עוד אני שר האוצר, המדיניות האחראית הזו תישמר. בפגישה שקיימתי עם נגיד בנק ישראל הוא הביע את תמיכתו במדיניות האוצר החותרת ליעד גירעון של 3% ב־2014".

לפיד ספג אתמול אש גם מהקואליציה. גורמים בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו טענו כי רה"מ לא עודכן ולא אישר את הגדלת יעד הגירעון לרמה של 4.9%, מחשש לפגיעה ביציבות הכלכלית של המשק. עם זאת, בסביבת רה"מ מודים כי ייתכן שלא תהיה ברירה אלא לפרוץ את יעד הגירעון. אמש דנו ראש אגף התקציבים גל הרשקוביץ ומנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר בנושא הגירעון. גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שמאז פגישתו עם לפיד לפני כשבועיים הדגיש את התנגדותו לפריצת הגירעון, הופתע מכוונת שר האוצר. 

במהלך הערב והלילה היו ניסיונות לקשר בטלפון בין נתניהו לפישר, השוהה בארה"ב, ותיתכן פגישה עוד לפני ישיבת הממשלה ביום ראשון בנושא הגירעון. ייתכן שתושג פשרה, ולפיה ייקבע יעד גירעון מתון יותר של 4.5%.

יעד הגירעון החדש שאליו שואף לפיד עוד עלול לגדול. מדובר על יעד גירעון גדול בכמעט פי 2.5 מהיעד המקורי של 3%-2% שנקבע ל־2013. אם מחברים את חובות חברת החשמל, הגירעון עלול להאמיר לשיא היסטורי וחסר תקדים של כ־60 מיליארד שקלים - 6.45% תוצר.

הקיצוץ יירד בחצי

בדף הפייסבוק שלו הסביר שר האוצר: "התקציב החדש רלוונטי מ־1 באוגוסט, ואיבדנו חלק מהשנה. ב־2014 הולכים על יעד גירעון של 3%, שהוא אחראי ומרוסן ומייצר צעדים תקיפים". אם המהלך יאושר, הקיצוץ הנדרש בתקציב ל־2013 יהיה כחצי מהמתוכנן - כ־6.5 מיליארד שקלים במקום 13 מיליארד שקלים. 

למרות פריצת הגירעון, יוטלו השנה מסים בהיקף שנתי של 13 מיליארד שקלים אבל הממשלה תוכל לגבות רק כחמישה מיליארד שקלים, היות שהעלאת המע"מ הצפויה ב־1% ל־18% תיכנס לתוקף רק באוגוסט. באוצר מעוניינים להקפיא את תוספת השכר של 1% לעובדי המגזר הציבורי המתוכננת לחודש יולי.

"הגדלת היעד - מבורכת"

יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' בירכה את לפיד על כוונתו להגדיל את הגירעון. "ההחלטה לפרוץ את מגבלת ההוצאה היא החלטה מבורכת, ויהיה בה כדי להקטין מעט את המחנק הקשה של הציבור כולו", אמרה. עם זאת, דווקא בקואליציה נשמעו התנגדויות. ח"כ מאיר שטרית (התנועה) אמר: "אני מתנגד לצעד. צריך לחתוך בגירעון לעומק ולא לרוחב".

בתוך כך, מתברר כי 90% מחובות הממשלה באים מהחסכונות של האזרחים, כך עולה מהדו"ח השנתי שפירסמה החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי. על פי הנתונים, כיסוי הגירעון צפוי להגיע ברובו מהחסכונות של אזרחי ישראל, דוגמת הפנסיה וקרנות ההשתלמות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו