המתיחות הגדולות של אחד באפריל

לצד הפריחה, הימים השמשיים והארוכים יותר והיציאה לחיק הטבע, אחד הנספחים הקבועים של חודש אפריל הוא היום הראשון בו, שמצוין ברחבי העולם כ"יום השקר" או "יום השוטים".

חוקרים לא בטוחים מתי החלה המסורת של מתיחות ואמירת כזבים בראשון באפריל ובעוד חלק סבורים שמדובר בתוצאה של המעבר מלוח השנה היולאני לגרגוריאני, בצרפת של המאה השש עשרה, אחרים סבורים שזה מנהג פגאני שהיה נפוץ בכל חלקיה של אירופה היבשתית עוד בטרם הגעת הנצרות.

העדות הכתובה הראשונה למתיחת אחד באפריל מגיעה דווקא מבריטניה מתחילת המאה השמונה עשרה. במאה התשע עשרה המנהג כבר היה מבוסס היטב בעיתונות הצומחת של בריטניה ומתיחות משעשעות כמו הזמנה ל"רחיצת האריות המסורתית" במגדל לונדון או מכירת כרטיסי רכבת תת-ימיים מלונדון לדבלין הופיעו בעיתונים שונים בממלכה.

במהלך המאה העשרים התקשורת העולמית תפסה גודל ונפח עם המצאת הרדיו, הטלווזיה והקולנוע, אך רמת הבגרות והתחכום של המתיחות לא בהכרח צמחה יחד איתם. בשנת 1957 הכריזה ה-BBC כי צפויה ירידה במחירי הספגטי, זאת לאחר שיבול שופע התקיים השנה בעצי הספגטי בשווייץ. הרשת אף שידרה תמונות של ילדים "קוטפים" ספגטי מעצים.

ל-BBC מסורת ארוכה של מתיחות מוצלחות ובשנת 1980 פרסמה כי עיריית לונדון צפויה להחליף את השעון האייקוני "הביג בן" הנמצא במגדל בבניין הפרלמנט, לשעון דיגיטלי עצום מימדים. הידיעה עוררה זעם ומחאה והרשות הבריטית נאלצה להתנצל על הפגיעה בערכי המסורת הבריטית.

ידיעות מפוברקות לאחד באפריל גרמו לזעם גם בארצות כשבשנת 1994 הודיעו כלי תקשורת במדינת קליפורניה על חוק שבכוונתו לאסור על גלישה באינטרנט תחת השפעת אלכוהול. על אף הזעם הציבורי בקרב חובבי המרשתת שהייתה אז בחיתוליה,בהתחשב בעולם שאנו מכירים היום, ייתכן כי לא מדובר בכזה רעיון רע.

גם בישראל נרשמו כמה מתחיות אחד ב אפריל מבריקות כמו הודעת עיתון הארץ כי חברת קבלן בשם פ.מ.ל.ד מתכוונת להעביר את הכותל המערבי בשל קידוחי מים לרמת חובב שבנגב. שמה של החברה הדמיונית מתפרש כ"פתי מאמין לכל דבר". שנון.

בשנת 1979 התפרסם ב"קול ישראל" כי הממשלה החליטה להחליף את המנון המדינה הרשמי מ"התקווה" לשיר "הללויה" בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש, שזכה בתחרות האירוויזיון יממה קודם לכן.