"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנק ישראל: הנתונים מגלים - המשק מתאושש במהירות

גידול של 6% ברכישות בכרטיסי האשראי בסופ"ש ושל 31% מאז הסרת ההגבלות • רמת הניידות לעבודה עדיין נמוכה ב־20% מהשיא • "המשק יצמח ב־5.35% עד לסוף השנה"

,עודכן
כרטיסי אשראי, צילום: Getty Images

תחזית הצמיחה ממשיכה לעלות, במקביל לתחזית לירידה בגירעון: יונתן כץ וכלכלני "לידר שוקי הון" צופים כי עד לסוף השנה המשק הישראלי יצמח ב־5.3% בהשוואה לשנת 2020, והגירעון יירד לסביבות ה־7%.

האינדיקטורים השבועיים של בנק ישראל מצביעים על התאוששות מהירה של המשק, עם גידול של 6% ברכישות בכרטיסי האשראי בשבוע האחרון ו־31% מאמצע פברואר (עם הסרת מרבית ההגבלות). רמת הניידות למקומות העבודה ממשיכה לעלות וחזרה לרמות של בין הסגרים הקודמים, אם כי עדיין מדובר ב־20% פחות מערב המשבר, זאת בשל השילוב של אבטלה גבוהה ושינוי הרגלים לטובת עבודה מהבית.

זינוק בשירותי היי־טק

בחודש ינואר יצוא שירותי היי־טק (תוכנה, מחשוב, סייבר וכדומה) זינק ב־9.6 לעומת דצמבר (מנוכה עונתיות), ועלה ב־7% לעומת הממוצע של הרבעון האחרון של 2020. סקטור חשוב זה צמח ב־19% ב־2020 ומהווה 8.8% מסך התוצר. התרחבות מהירה ביצוא שירותי היי־טק תרמה לשיפור בחשבון השוטף ולייסוף בשקל, לחץ שצפוי להימשך.

כמו כן, רכישות של חברות היי־טק גם תרמו לגידול במס רווחי הון, מה שמסביר חלק מהגידול המפתיע בהכנסות ממסים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, מסתמנת חולשה בתעשייה הישראלית, כפי שעולה גם ממדד מנהלי הרכש שירד ב־0.1 נקודות בפברואר ל־49.4 עם חולשה בהזמנות ליצוא (43.2 נק'). שיעור האבטלה הרחב ירד ל־15.4%, אך להערכת לידר נתוני האבטלה לא יתמתנו משמעותית עד לביטול או שינוי חוק החל"ת.

נראה עלייה באינפלציה

האינפלציה צפויה לעלות מעט, כשהמדדים של החודשים הקרובים צפויים להיות גבוהים יחסית, בעיקר בשל התייקרויות עונתיות, אך גם בשל עלייה במחירי הדלקים - בשל השיבושים בהספקת הנפט בעולם על רקע חסימת תעלת סואץ. למרות שתוצאות הבחירות בישראל עדיין לא מבשרות על יציבות קרובה, בשבוע האחרון השקל שמר על יציבות מול סל המטבעות.

בלידר צופים כי התאוששות מהירה תוביל לכך שבנק ישראל יצמצם את המעורבות בשווקים, גם בשוק האג"ח וגם בשוק המט"ח, אם כי בהדרגה.

באשר למדיניות הפיסקאלית, בלידר מציינים כי למרות תוצאות הבחירות וההערכה כי לא יאושר תקציב מדינה בקרוב, "המערכות למדו להסתדר עם מציאות זו, אשר מחזקת את היכולת של הפקידות באוצר לשלוט במדיניות הפיסקאלית עם פחות התערבות פוליטית".

עוד מוסיפים בלידר כי "כזכור, מתחילת השנה ההכנסות ממסים הפתיעו לטובה, כולל מס רווחי ההון. במחצית השנייה של השנה, האוצר צפוי להודיע על הקטנת היקף הגיוסים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר