הערעור נדחה: דורס אילון שלו אמסלם ירצה 12 שנות מאסר

בית המשפט העליון דחה לפני היום (חמישי) את ערעורו של אליהו משה בר זכאי,שדרס למוות את אילון שלו אמסלםז"ל בן ה-13 ביולי 2018, ופצע את חברו בעת שנסע בגילופין.

בר זכאי ניסה להימלטמאחריותולמקרה, בין היתר תוך כדי שתיית כמות מרובה של מים כדי לטשטש עקבות אלכוהול, תיאום עם אחד מחבריו כדי שיעיד שלא צרך אלכוהול ומחיקת שיחות מפלילות שקיים קודם לתאונה ואחריה. כאמור, בית המשפט הותיר את העונש שגזר עליו בית משפט המחוזי תל אביב יפו על כנו - 12 שנות מאסר.

נזכיר כי בית משפט המחוזי בתל אביבהרשיעאת בר זכאי ביוני האחרון בהמתה בקלות דעת, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות בלתי סבירה, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט וניסיון להשמדת ראיה.

על פי כתב האישום, בר זכאי דרס את שלו-אמסלם בזמן שעמד עם חברו בצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול. הנהג הדורס, סיכם לנסוע עם חבר מירושלים לבילוי באזור המרכז. השניים נסעו לדירת חבר בפתח תקווה, ובדרך אליו רכשו בקבוק אלכוהול ומשקאות אנרגיה.

לאחר ששתה בדירת החבר לפחות כוס וחצי מהמשקה, תכנן לנסוע לתל אביב כדי לבלות עם חבריו במועדון בעיר - בקשה שחבריו דחו. בשל כך, הוא עזב את הדירה בכעס. אחד מחבריו, שראה אותו נכנס לרכב בעודו שתוי, ניסה לשכנע אותו לנסוע במונית ולא לנהוג ברכב. בשיחה שקיים מאוחר יותר עם חבר אחר, בר זכאי העיד כי שתה לבדו בקבוק אלכוהול שלם.

"יידע כל מי שקוטל בכך ילדים וקורע משפחות כי עונשו החמור בוא יבוא"

השופטים ניל הנדל, ירון אלרון ועופר גרוסרופף כתבו בהחלטתם כי "יידע כל מי שבוחר לסכן חיים בדרך זו, קוטל בכך ילדים וקורע משפחות, ולבסוף גם מרהיב עוז בניסיונות לחמוק מן הדין, כי עונשו החמור בוא יבוא, וכשיבוא, ייתכן כי יהיה זה עונש חמור במיוחד, חמור יותר ממה ששיער לעצמו, ואולי אף חמור יותר מזה שהוטל על העבריינים שקדמו לו".

עוד כתבו בהחלטתם כי "אין חולק שבקביעת המתחם ובהצבת העונש בסמוך לקצהו העליון, החמיר בית המשפט המחוזי עם המערער באופן משמעותי: עונשו קרוב יותר לזה שנגזר על נהגים שהורשעו גם בהפקרת הנפגעים בתאונת הדרכים הקטלנית לה גרמו, או על נהגים שנקבע כי פעלו מתוך אדישות, או על נהגים שנמצאו אחראים בנסיבות דומות לאונות רבות נפגעים...

"נראה כי הבחירה להעלות את רף הענישה בעניינו היא מוצדקת כשלעצמה... אף לא ניתן להתעלם מהתהום הפעורה בין התנהגותו הנלוזה והמזלזלת של המערער, לבין התנהגותם הנורמטיבית והזהירה של חבריו מזה, וקורבנותיו מזה. הראשונים (החברים. י"א) ניסו להניא את המערער מנהיגה בשכרות והתריעו בפניו על אודות סכנותיה, ואילו האחרונים (הקורבנות. י"א) המתינו כמתחייב על המדרכה עד שיוכלו לחצות את הכביש בבטחה...

"למרבה הצער, בגרותו וחינוכו הטוב של אילון לא הגנו עליו ועל חברו מפני שיכרותו ופראותו של המערער - ואין בכוחנו לגמול לאילון על מעשיו ומעלותיו, אלא רק להעניש את המערער על מעלליו ומגרעותיו".