הד"ר מסביר: למה אנחנו מתעטשים?

חג הפסח המתקרב מבשר את בוא האביב, עונת הפריחה, הטיולים וחגיגת שיאו של הטבע. אולם לרבים, האביב מבשר את פתיחת עונת האלרגיות, הנזלת וההתעטשויות. כמאמר השיר המפורסם "אביב הגיע- אפצ'י בא״. מדוע בעצם אנחנו מתעטשים? מי צריך את זה?

עיטוש הוא פרץ אויר חזק פתאומי ובלתי נשלט היוצא מחלל הפה ואף. מדובר במנגנון מורכב ועוצמתי המפעיל ביחד את מערכת העצבים ומספר רב של שרירים של איברים שונים, תוך כדי סנכרון מרשים ומבלי לפגוע בפעולת הנשימה. כיום משתמשים במצלמות מיוחדות בכדי לצלם ולמדוד את מאפייני הדינמיקה של העיטוש.

ידוע כי בפעולת העיטוש ניתזים יותר מ-40,000 טיפות בגודל 0.5-5 מילימיקרון ובמהירות מרשימה של כ 4-5 מטר לשנייה (16-18 קמ״ש) ואף יותר. תכולת העיטוש הנפלטת מגיעה למרחק של יותר מחצי מטר ולפעמים למרחק מספר מטרים בודדים. יחד עם הטיפות, נפלטים מיקרואורגניזמים, גזים, ועוד חלקיקים שונים. לפי שיא גינס, דונה גריפיתס מבריטניה התעטשה במשך 978 ימים רצופים.

מדוע אנחנו צריכים להתעטש? ובכן, צריך להזכיר כי דרכי האוויר ומערכת הנשימה מאוימות באופן מתמיד מפני חלקיקים מסוגים שונים הפולשים ומסכנים את תפקודה החשוב של הנשימה, והוא לאפשר חילוף גזים כגון חמצן ופחמן דו חמצני, חילוף שהוא בסיסי וחיוני לתפקוד גופנו.

על מנת לשמור על דרכי האוויר פתוחות ולהגן על הריאות מפני גופים זרים, בעת גירוי, העיטוש מפנה את נתיב האוויר ביעילות. כיצד הדבר מתבצע? מדובר בתגובה רפלקסיבית ולא רצונית, המופעלת מגירוי כימי או פיזי בדרכי האוויר העליונות, ובעיקר, בעת גירוי של רירית האף.

העצב שמעצבב את חישת הפנים מעביר את מסר הגירוי או הסכנה למרכז העיטוש בגזע המוח, ומשם, כפקודה בהולה, ובאמצעות עצבים רבים, שרירי הפנים, הפה, הגרון הבטן והחזה מתכווצים באחת בסנכרון מופתי ומאפשרים את פרץ האוויר החוצה מהגוף, דרך חלל האף והפה. ישנם גורמים רבים היכולים לגרות את רירית האף והפה, כגון נזלת וזיהומים דוגמת צינון פשוט, שפעת, קורונה ואחרים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר הטכנולוגיה של ישראל היום

בהרשמה, אני מאשר/ת את תנאי השימוש וכן קבלת המלצות קריאה והצעות לרכישת מינוי ודיוור מישראל היום

רשמו אותי

כמו כן, אלרגנים (חומרים היכולים לעורר תגובה אלרגית) כגון אבקני פרחים, אבק, הן סיבה נפוצה לעיטוש. גורמים נוספים הם מזהמי אויר דוגמת עשן וכימיקלים שונים, עישון, שינויים בטמפרטורה, חשיפה לאור, ולפלפל שחור. לעומתם ישנם גירויים אחרים המצליחים לעורר את פעולת העיטוש כגון לאחר ארוחה גדולה, ואף בעת גירוי מיני, יחסי מין ובאורגזמה, ככל הנראה בשל גירוי של מערכת העצבים. בחלק מהגורמים הללו הודגם שישנו קשר משפחתי. אמנם נדירה, אך גם סיבה פסיכולוגית יכולה להוות סיבה לעיטוש ולפעמים עיטוש יכול לייצג מחלה כלשהי המצריכה בירור.

אך בעיטוש שנועד להגן עלינו טמונות מספר בעיות. פיזור תחולת העיטוש, כלומר טיפות ועל חלקן נישאים ווירוסים וחיידקים ניתן להעביר כך זיהומים מאדם לאדם, כשהדוגמאות המוכרות לכולם הן ווירוס השפעת והקורונה. העיטוש, למעשה, יכול להיות גם הגורם המעביר מחלות אלו, וגם אחת מהתלונות הנלוות למחלות אלו. 

בעיה נוספת היא כי בעת סגירת הפה או האף אל מול פרץ האוויר עלול ליצור פגיעה פיזית בגוף. גם עפעפי העיניים נסגרות בעת העיטוש, ככל הנראה בכדי להגן על העיניים בפני לחצי העיטוש המתפרץ. לכן, מומלץ לא לחסום את המהלך הטבעי של יציאת האוויר בעת העיטוש, וניתן להתעטש אל השרוול.

אם העיטוש מטריד, הטיפול הכי טוב הוא הימנעות מגורמיו. רוב הסיבות לעיטוש הן חולפות ואינן מסוכנות. במידה ומדובר בהופעה ראשונה של עיטוש שאין לו הסבר ברור ושאינו חולף תוך מספר ימים, או בנוכחות סימפטומים חדשים נוספים, מומלץ לפנות להערכת רופא. 

לסיום, אם ללמוד משהו מכל הנאמר, אם נתעטש בזמן ניקיונות הפסח, נוכל לחשוד שהיה הרבה אבק לנקות, או שניקינו בצורה טובה ויסודית את האבק וחבריו  אם העיטוש מופיע בעת הטיול בחוץ, נוכל לחשוב שאבקני פרחים טיילו עמנו גם בחג הזה. חג שמח.

ד"ר אידו פרומקין, מתמחה ברפואת משפחה ב"לאומית שירותי בריאות"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו