כשקיבלו זכות בחירה בפעם הראשונה באפריל 2019, הם לא האמינו שבחלוף שנתיים כבר יהיה להם רקורד של ארבע פעמים בקלפי.
חישוב מתמטי פשוט מעלה, שאם כל כנסת היתה מכלה את ימיה כנדרש בתום ארבע שנים, אלו שהיו בני 18 ב־2019 היו צריכים להיות היום בני 34. אבל הסחרור של ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים הוא הספק של 16 שנה.
מספר בעלי זכות הבחירה החיים כיום בישראל נאמד ב־6 מיליון אזרחים. אומדן זה מתייחס לאוכלוסייה המתגוררת דרך קבע בישראל, כ־13% מתוכם הם צעירים בני 24-18.
"לא חשבתי שנגיע לנקודה של ארבעה סבבי בחירות בחלון זמן של שנתיים", אומרת נטע זיו, בת 21, שהשתחררה מצה"ל לא מזמן. "אני מתוסכלת מהמצב, כיוון שהוא יוצר בציבור הרגשה שהפוליטיקה 'לא מזיזה'. הוא גם מביא את המדינה למקום שברירי, פגיע וקיצוני יותר, ואת הציבור להיות מפולג יותר ויותר בחלוף הזמן".
לאורך התקופה היא לא שינתה את בחירתה: "דבר שחשוב לי בפוליטיקה הוא אמינות. אם פוליטיקאים אינם גלויים, ומסובבים את האמת כדי לקבל עוד קולות, אז הם אינם ראויים לקול שלי. דבר נוסף שחשוב לי הוא שנבחרי הציבור יזכרו שהם מייצגים את העם ואת קהל הבוחרים שלהם, ולמרות שהם קיבלו את המנדט בכנסת - הם לא מעל הביקורת. בחרתי למי אצביע על פי איזו מפלגה הכי מייצגת את הערכים שלי, וגם על פי שיקולי גודל פוטנציאלי של המפלגות השונות מתוך אלה שהזדהיתי איתן".

זיו מעידה, לדבריה, על בני גילה שכבר לא רוצים להצביע - אך הם לא רבים. "למזלי אני מכירה מעט מאוד צעירים בגילי שהתייאשו או הפסיקו להצביע". אצלה דווקא נוצר מצב הפוך. "העניין שלי בפוליטיקה גדל. אני חושבת שעלינו, הדור הצעיר, להיות מעורבים לא רק חברתית אלא גם פוליטית. לאור הבחירות הללו, וגם קודם לכן, לא חשבתי שיש לשנות את מועד הבחירות, אבל אני לחלוטין רואה לנכון להגביל את מספר הקדנציות שראש ממשלה יכול לכהן".
"אני זוכרת היטב את מערכת הבחירות הראשונה", משחזרת שירה פריד (20), בת שירות לאומי־אזרחי בבית החולים לילדים שניידר שבפתח תקווה. "מלאו לי 18 פחות מחודש לפני הבחירות. הרגשתי בת מזל שיש לי את היכולת להצביע ולהשפיע. פתחתי את הראש. בדקתי מצעים של מפלגות. קיבצתי את הנקודות שהכי חשובות לי, כאזרחית, עד שהחלטתי על המפלגה הנבחרת. הבחירות הרביעיות האלו הן מצב הזוי. על זה יסכים איתי כל אזרח בישראל".
לדעתה, ריבוי מערכות הבחירות גורם לאובדן אמון של הדור הצעיר. "אני חושבת שרמת ההתעניינות של הדור הצעיר בפוליטיקה יורדת. אנשים שהיו מלאי השראה ורצון לשנות, לחקור ולהגיע לעקרונות החשובים להם בבחירות הראשונות - מתאכזבים מהפוליטיקה ומהיכולת שלה לשנות דברים. הרי זה כל מה שאנחנו מכירים. את חוסר ההסכמה בין השרים בממשלה, ואת ההפסד הכספי הרב שמציאות זו גורמת למדינה. הסיסמה 'להצביע ולהשפיע' כבר לא ריאלית כל כך בשבילנו, כי כנראה יהיו בחירות פעם נוספת, אז בשביל מה ללכת ולטרוח עכשיו?"
יש לה גם תובנה מהשירות הלאומי: "כמי שמשרתת בבית חולים, יוצא לי להיחשף לכל האוכלוסיות, מטפלים ומטופלים. באוניברסיטאות לומדים יחד כל המגזרים, ללא הבדלי דת, גזע ומין. וכולם עובדים ולומדים אחד עם השני בשקט ובשלום. אז למה הממשלה, שאמורה להיות מדגם מייצג של העם, לא מצליחה להגיע להסכמה וליצור מציאות דומה ככל הניתן למה שקורה בשטח? אני מבינה את המורכבות שבדבר, כשמדובר בהרכבת ממשלה, אך כולי תקווה שאלו יהיו הבחירות האחרונות, ותקום ממשלה יציבה בישראל".

"זו כבר תהיה הפעם הרביעית שאני מצביע, זה לא נראה לי משהו שאמור לקרות, אבל התגלגלנו לתוך הסיטואציה", מחייך בקלילות יהודה מלכה בן ה־20 בסך הכל, תלמיד שנה ב' במכינת בני עקיבא עוז שלמה, במרכז שפירא שבשפלה.
"אנחנו מפסידים מלא כסף בכל מערכת בחירות, וזה כאב ראש לכל המדינה", הוא מונה את הנזקים המעשיים והטכניים של המצב הנוכחי. "זה יוצר קרעים (באוכלוסייה). מצד שני", הוא מודה בפרספקטיבה שחסרה לו, "אני לא מכיר משהו אחר. כבר הרבה זמן לא היתה פה תקופה של יציבות וממשלה שכיהנה ארבע שנים שלמות".
במגזר שאליו הוא משתייך אין כמעט דבר כזה לא להצביע. "אני חושב שבציונות הדתית יש שיעור הצבעה גבוה של צעירים. החברים שלי מעורבים פוליטית ומצביעים. אבל אני כן יכול להבין צעירים שמאבדים עניין, גם אם אני ממש לא מסכים עם זה. אסור להיסחף אחרי הייאוש. כן, זה מתסכל, אבל יש לנו כוח בידיים וצריך לנצל אותו".
בניגוד לזיו, מלכה כן שינה את בחירתו במרוצת השנתיים. "נשארתי באותו גוש, אבל כן שיניתי את המפלגה שבה בחרתי, כי גם המפלגות השתנו. הדבר שהכי חשוב לי זה הערכים, אהבת ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. הפעם נראה לי שאני יודע למי אצביע, אבל גם איתו קשה לי להזדהות במאת האחוזים. אני, כבחור מהציוניות הדתית, הייתי רוצה לראות שיש מפלגה אחת שמייצגת את כולם".
מה היית רוצה שיקרה?
"אני רוצה שתקום ממשלה יציבה, שתחזיק יותר מכמה חודשים. לא הייתי רוצה בחירות חמישיות, אבל גם לא הייתי רוצה שתקום ממשלה בכל מחיר".פז"ם בקלפיות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו