"הקורונה התפרצה בגלל שילוב תנאים נדיר"

מחקר שנערך באוניברסיטת אריזונה בשיתוף עם מומחים לנגיפים ממוסדות מחקר נוספים טוען כיהתפשטות נגיף הקורונהבעולם הייתה למעשה "סופה מושלמת" - וכי בתנאים אחרים כלל לא היינו שומעים על המחלה.

לדברי ראש צוות המחקר פרופ' מייקל וורובי, מומחה לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת אריזונה, "זו הייתה ממש מציאות נדירה. אם האדם החולה שהפיץ את הנגיף בשוק בעלי החיים בווהאן לא היה מגיע באותו יום לשוק, או היה חולה מדי, הנגיף לא היה מתפשט בכלל. כמו כן, היו עוד מספר צירופי מקרים נדירים שהובילו לכך שהקורונה תתפרץ ותתפשט".

במאמר שפורסם במגזין היוקרתי Science מציינים החוקרים כי "ייתכן שבני אדם נדבקים כל הזמן בנגיפים חדשים, אבל בדרך כלל הנגיפים לא מדביקים מספיק אנשים או לא מתפשטים - ולכן אנחנו לא שומעים עליהם".

בנוסף, ניסו החוקרים להתחקות אחר הפעם הראשונה שהתפרץ הנגיף, ומסקנותיהם סותרות את הדיווחים ביבשת אירופה. פרופ' ג'ואל ורטהיים, חבר בחטיבה למחלות זיהומיות ובריאות הציבור העולמית באוניברסיטת קליפורניה, אומר כי "חולה מספר 1 או המקרה הראשון של ההידבקות והמעבר לבן אדם היה ככל הנראה לקראת אמצע חודש אוקטובר 2019. זה הגבול הכי מוקדם שמתגלה כשבודקים לעומק את הנתונים. למעשה, עד דצמבר כמעט לא היו מקרים, ורק בדצמבר החלו להתפרסם מקרים של תחלואה בנגיף במחוז חובי בסין. זה מפריך לחלוטין דיווחים מאירופה וארה"ב על הופעה של הנגיף במדינות שונות מוקדם יותר. רק בדצמבר הנגיף התחיל להתפשט במחוז - ולא לפני".

החוקרים ניסו לבדוק גם איך הנגיף עבר לאדם אך הם לא מצאו מי היתה החיה שממנה הנגיף עבר לבני אדם. הם משוכנעים כי יש קשר הדוק בין הקורונה לעטלפים אך גם בכך שסביר כי בעל חיים נוסף היה גורם המעבר לבני האדם.

"הנגיף היה צריך מזל גדול"

לדברי פרופ' וורובי "יש כל הזמן נגיפי שפעת, כמו שפעת החזירים, שמגיעים לשווקים ומדביקים בני אדם. ביחס לקורונה הנגיף היה צריך ממש מזל גדול". למעשה על פי המודלים המתמטיים של החוקרים היה לנגיף סיכויים של 30 אחוז להפוך למגיפה, גם בתנאים מושלמים.

בכל הנוגע למקור ההתחלה של ההתפרצות, מעריכים החוקרים כי "הנגיף לא החל בשוק של ווהאן עצמה - אלא בקהילה כפרית סגורה. הוא הסתובב בקרב מעט אנשים בחודש אוקטובר ונובמבר, ורק בדצמבר הוא הגיע לשוק והתחוללה ההתפרצות הגדולה שפרצה לכל סין". עוד מציינים החוקרים שהסיבה שהקורונה הצליחה קשורה גם לכך שהנגיף פחות קטלני מהסארס שפרץ בשנים 2002-2004. לדבריהם, דווקא הקטלניות הנמוכה של הנגיף סייעה לו להתפשט לפני שהרשויות שמו לב אליו ויכלו לנקוט בצעדים לבלום אותו.