"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נדחה ערעור הרוצח של נועה אייל

בית המשפט העליון דחה את טענתו של נחמני, שרצח את הנערה ב-1998, שלפיה דגימת הדנ"א שלו הושגה בצורה בלתי חוקית • עונש המאסר נשאר על כנו

,עודכן
​​נועה אייל ודניאל נחמני // צילום: באדיבות המשפחה, אורן בן חקון // ​​נועה אייל ודניאל נחמני

ערעורו של דניאל נחמני, שהורשע ברצח שלנועה איילבשנת 1998, נדחה הבוקר (חמישי) על ידי בית המשפט העליון. בנוסף, בית המשפט השאיר על כנו אתעונש המאסרשנגזר על נחמני בבית המשפט המחוזי – מאסר עולם ו-16 שנות מאסר בפועל, שירוצו במצטבר.

כך פוענח רצח נועה אייל // צילום: בני פלבן

בפסק הדין של השופט יצחק עמית, שהושג בהסכמת השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, נדחו כל טענות ההגנה, לרבות הטענות שראיות הדנ"א של נחמניהושגו בצורה בלתי חוקית וכי יש לפסול, לדברי ההגנה, את השימוש ב"חיפוש משפחתי", כמו גם את פירותיו. עוד נקבע כי המשטרה מוסמכת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר הדנ"א המשטרתי, שכן הדין מאפשר לה "להשוות" בין נתוני זיהוי שהופקו במהלך חקירה לנתוני זיהוי שבמאגר הדנ"א לצרכים פליליים.

עוד נפסק כי לא קמה עילהלפסול את דגימת הרוק של נחמני, שטען לאורך כל השנים כי הוא חף מפשע, שנתפסה על ידי המשטרה ברחוב ושהביאה בהמשך למעצרו, וכי הדבר אינו עולה ל"חיפוש בגוף החשוד" כפי שההגנה טענה. בית המשפט העליון ציין כי "אשמתו של המערער זועקת מההצטברות הראייתית" בתיק.

גם הערעור על העונש ועל הקביעה כי הרצח של אייל בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן" נדחה. בית המשפט ציין כי "אין בכוחן של מילים לתאר את התופת שהעביר המערער את המנוחה ברגעי חייה האחרונים".

נועה אייל // צילום: באדיבות המשפחה
נועה אייל // צילום: באדיבות המשפחה

הרצח של אייל, בת 17 במותה, נשאר לא מפוענח במשך 16 שנים, עד שבשנת 2014 הוא פוענח בזכות התקדמות מדעית בתחום הזיהוי הפלילי – באמצעות היכולת לבצע "חיפוש משפחתי" במאגר דנ"א (כלומר, חיפוש המכוון למציאת דמיון בין הדגימות שבמאגר לדגימות מזירת הפשע, ולא רק זהות).

החיפוש שאותו ביצעה המשטרה באותה השנה במאגר הדנ"א שלה, העלה כי הדנ"א מנחם נחמני, אביו של הרוצח, נמצא במאגר ועשוי להיות קרוב משפחה של הרוצח. בדיקה ראשונית העלתה כי למנחם שני בנים, ולאחר בדיקות נוספות הסיקו במשטרה כי דניאל הוא החשוד הרלוונטי. המשטרה עקבה אחריו באופן סמוי, אספה דגימת רוק מיריקה שירק באחד מרחובות ירושלים, והעבירה את הדגימה לבדיקת דנ"א, שהעלתה כי ישנה התאמה מלאה בין פרופיל הדנ"א שלו לפרופיל הדנ"א שהופק ממוצגי הזירה.בנוסף, בוצע איכון של המכשיר הסלולרי שלו במועד הרצח, ונמצא כי באותו לילה היה במקום שבו אייל עלתה לרכב

המהלכים האלה הובילו להשלמת החקירה, למעצרו של נחמני, תושב ירושלים הנשוי ואב לשתי בנות, ולהעמדתו לדין. במהלך חקירתו, ניטלה מנחמני בהסכמתו דגימה נוספת לשם הפקת דנ"א, שגם ממנה התקבלה התאמה מלאה לפרופיל שהופק ממוצגי זירת הרצח.

מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לבצע 'חיפוש משפחתי' במאגר הדנ"א המשטרתי, שכן הדין מאפשר לה 'לערוך השוואה' בין נתוני זיהוי שהופקו במהלך חקירה לנתוני זיהוי שבמאגר הדנ"א לצרכים פליליים. עוד נפסק כי לא קמה עילה לפסול את דגימת הרוק של נחמני שנתפסה על ידי המשטרה ברחוב, וכי הדבר אינו עולה כדי 'חיפוש בגוף החשוד', כנטען בידי ההגנה.

הפרקליטות מבקשת לחזק את בני משפחתה של נועה אייל, אשר הומתה באופן אכזרי בפברואר 1998. בני המשפחה נותרו במשך שנים ארוכות עם פצע פתוח כשהם מודעים לסבל האיום שעבר על יקירתם ועל הדרך המזעזעת בה הומתה, אך לא מסוגלים 'לסגור את המעגל'. הטראומה טלטלה גם את יושבי ירושלים ואת כלל הציבור במדינת ישראל. לאחר למעלה מ-16 שנים, קיבל הזדון שם ופנים, ובמהלך המשפט שנוהל בשנים שלאחר מכן, הוכח מעבר לכל ספק מיהו איש הזדון שביצע את מעשה הזוועה. עתה, בחלוף 23 שנים מאותו ליל בלהות, הגיעה העת 'לסגור את המעגל' ולתת למשפחה למצוא מעט מזור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר