"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ריבלין: קורא לצרפת לתמוך בישראל מול החקירה בהאג

נשיא המדינה ריבלין פרסם מאמר ב"לה-פיגארו" וקרא לשיתוף פעולה עם הנשיא מקרון • תקף את בית הדין הבינ"ל: "החקירה - פשיטת רגל מוסרית וחוקית"

,עודכן
הנשיא ריבלין ונשיא צרפת עמנואל מקרון בבית הנשיא בי-ם, ינואר 2020 // צילום ארכיון: יהודה פרץ // הנשיא ריבלין ונשיא צרפת עמנואל מקרון בבית הנשיא בי-ם, ינואר 2020

מאמר פרי עטו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שיצא לאור הלילה (בין רביעי לחמישי) בעיתון "לה-פיגארו", ומתפרסם לקראת ביקורו המדיני בצרפת ופגישתו הצפויה עם הנשיא מקרון, קורא לצרפת וליתר מדינות אירופה לעמוד לצד מדינת ישראל ולצאת נגדהחלטת בית הדין בהאג לפתוח בחקירה כנגד חיילי צה״ל.

במאמר שפורסם, הנשיא עמד על חשיבותו של המשפט הבינלאומי עבור מדינת ישראל ועל העיוות שיוצרת החלטת בית הדין בהאג. בנוסף הוא הדגיש כי מדינת ישראל תעמוד לצד ילדיה, חיילי צה"ל, אשר עמדו הם להגנת אזרחיה כשנדרשו לכך. הנשיא פרש את סוגיית המורכבות בלוחמה בשטח בנוי בעידן הנוכחי, וקרא לחיבור הרלוונטי הנדרש מהחוק הבינלאומי הנוגע למדינות רבות המתמודדות עם אתגר זה.

בשולי דבריו עומד הנשיא גם על הנזק שנגרם כתוצאה מהחלטת בית הדין בהאג וכן לסיכוי לשוב לשולחן המו״מ עם הפלשתינים. במאמרו כותב הנשיא: "כשאפגוש את הנשיא מקרון, ניפגש לא רק כידידים, אלא גם כראשי מדינות שנהנים מיחסים בילטרליים מצוינים ועמוקים. בהתחשב בעומק ובעוצמת היחסים בין מדינותינו, אשתף עם ידידי הנשיא מקרון גם בעניין שמדאיג את ישראל עמוקות".

ריבלין הוסיף במאמרו כי "החלטתו של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור את ישראל בגין פשעי מלחמה אפשריים, היא שימוש לא נכון בחוק הבינלאומי. בית משפט שהוקם כדי לטפל בפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית, משמש ככלי נשק פוליטי וזו החלטה המהווה פשיטת רגל מוסרית וחוקית".

"עבורנו, אלו לא רק שאלות יבשות ומופשטות של החוק. החיילים והאזרחים שה-ICC מאיימים לחקור הם ילדינו ונכדינו, שכנינו וחברינו", הדגיש הנשיא ריבלין שמייד הוסיף ואמר: "אנו נעשה כל שביכולתנו כדי להגן עליהם, בדיוק כפי שהם הגנו עלינו כאשר נדרשו לעשות זאת. יחד עם זאת, נעמיד לעצמנו את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של החוק הבינלאומי, גם כאשר הדבר דורש החלטות כואבות ביותר".

ריבלין התייחס לחשיבותו של המשפט הבינלאומי ואמר: "אם אנו רוצים שהמשפט הבינלאומי ימשיך למלא את תפקידו בהבטחת השלום והצדק, עלינו להגן עליו מפני שני אתגרים. הראשון הוא הניסיון לפוליטיזציה של החוק הבינלאומי, כפי שאנו רואים עם ה-ICC. מי שמקריב זכויות אדם למען רווח פוליטי יעשה זאת גם לחוק הבינלאומי ועלינו להיות ערניים ומאוחדים על מנת לבלום זאת. האתגר השני נוגע לזירת הסכסוך המזוין הא-סימטרי. מדינות כמו ישראל המחויבות לחוק בינלאומי, חשופות לארגוני טרור ציניים המסתירים פעילים חמושים ונשק בלב מרחבים אזרחיים. המשפט הבינלאומי לא יכול להוות "ברית התאבדות". עליו לספק תגובות אמיתיות, יעילות ואנושיות לאיומים אמיתיים".

ריבלין חתם את המאמר באמירה כי הוא "קורא לידידי ישראל והפלשתינים, בצרפת ומחוצה לה, להצהיר באופן ברור, אחת ולתמיד, כי הדרך לשלום עוברת ישירות בין ירושלים לרמאללה. מעקפים דרך ה-ICC בהאג ומועצת זכויות האדם של

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר