"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העלאת מס בריאות או קופ"ח חמישית: איך יטפלו המפלגות ברפואה הציבורית?

נציגי המפלגות הציגו את תוכניותיהם לשיפור המערכת באירוע של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות • השר אדלשטיין: "החשש שלי שיגידו - 'הוספנו מיליארדים למערכת הבריאות, כרגע זה הזמן להתמקד בחינוך, רווחה וביטחון'"

,עודכן
נציגי המפלגות // צילום: המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות // נציגי המפלגות

המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות קיים היום (שני) את אירוע "בוחרים בריאות", שבו נציגי המפלגות המתמודדות לכנסת התייחסו למצב מערכת הבריאות ודנו בטיפול במשבר הקורונה. מהאירוע נעדרו אנשי ימינה ויהדות התורה.

שר הבריאות יולי אדלשטיין התייחס לטענות לפוליטיזציה בקבלת ההחלטות: "ביקרתי ברובמחלקות הקורונהבישראל. כדאי לשאול שאלות נוקבות את האנשים שסיפרו ש'הכל שטויות' ו'צריך לפתוח הכול' ו'אתם מגזימים', גם במסווה של דאגה לחלשים. אנחנו בגופנו הגנו על הצורך לא להגיע למצב של יותר ויותר חולים".

באשר לסוגיית התקצוב: "הצלחנו להביא תוספת גדולה של צוותים רפואיים ועדיין צריך עוד כוח אדם. החשש שלי שיגידו: 'הוספנו עשרות מיליארדים למערכת הבריאות. כרגע זה הזמן להתמקד בחינוך, רווחה וביטחון'.

"זאת תהיה טעות מרה כמובן אם יזנחו את תקציב מערכת הבריאות", הוסיף. "הקורונה לימדה אותנו בדיוק להפך - השקעה במערכת הבריאות היא חכמה לטווח הרחוק".

על המרוץ לרכישת החיסונים: "אילו היינו הולכים בגישה של כמה שביקשו לשמור על חצי שקל בזמן שהבית בוער - לא היה אפילו מתחסן אחד בישראל".

"התחקיר על מלחמת יום כיפור קטן לעומת זה שיעשו על הקורונה"

נציגי המפלגות התייחסו לתפקוד הממשלה. "היו דברים שהצלחנו והיו דברים שלא. השפענו מתוך הממשלה גם בנושא הבריאותי", אמרה שרת התיירות אורית פרקש הכהן (כחול לבן). "אני חושבת שלמערכת הביטחון בכלל ולפיקוד העורף בפרט היה תפקיד אדיר וגדול בקורונה. בנט כתב ספר על המגפה, אבל לא ניהל ככה את פיקוד העורף", הוסיפה.

לדברי ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד), "להגיד שנשפכו מיליארדים - זה לא להבין את המציאות. שפכו מיליארדים, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. התחקיר על מלחמת יום כיפור יהיה קטן לעומת התחקיר שיעשו על הקורונה. המחשבה שנשפך כסף רב על מערכת הבריאות וזה מה שיציל אותה - זו מציאות מוטעית. המחלקות הפנימיות עמדו בחזית העשייה ולא קיבלו את המענה הנדרש. הרבה אנשים לא הגיעו לבתי חולים ונמנעו מטיפול - אותם לא סופרים במניין המתים".

"להעביר מתקציב הביטחון לבריאות"

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) טען: "הסגר היה שערורייה. אי-האמון של הציבור נרכש בגלל זיגזג של הממשלה ובגלל החלטות תמוהות ולא ברורות. הציבור אומר לעצמו שאם החלטות הממשלה בקורונה חסויות לשלושים שנה, אז איך אפשר להאמין לה?!"

הנציגים נשאלו אם יש להעלות את מס הבריאות לאחר סיום המגפה. "לא נעלה את מס הבריאות בשלב הזה", הצהירה ברביבאי. "צריך להטיל מיסוי ירושות על מנת להוסיף תקציב לשיקום של מערכת הבריאות", הסבירה אמילי מואטי מהעבודה. "יש לנו הרבה הצעות למיסוי למימון שירותים אזרחיים ואני לא פוחדת מהעלאת מס גם לשירותי בריאות", אמרה ח"כ תמר זנדברג (מרצ).

"כדי לשקם את מערכת הבריאות, לא צריך להעלות מיסים. את הכסף יש להביא ממלחמה בשוק השחור", הציעה מיכל וולדיגר מהציונות הדתית. כסיף הציע להגדיל את התקציב באמצעות מס פרוגרסיבי. ח"כ משה אבוטבול מש"ס קבע: "צריך לשנע תקציבים ממשרד הבריאות למערכת הבריאות. זה צריך לבוא מתקציב הביטחון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר