"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: ההקלות לבנקים יוארכו בכ־8 חודשים

בנק ישראל פועל להמשיך את ההקלות לבנקים עד 30 בספטמבר • "לעשות שימוש בעודפי ההון להגדלת האשראי ולא לחלוקת דיבידנדים"

,עודכן
בנק ישראל // צילום: אורן בן חקון ​ // "נמצאים בסביבה של אי ודאות".​ בנק ישראל

בנק ישראל פועל להאריך את ההקלות לבנקים בכ־8 חודשים נוספים, אך מבהיר כי הוא "מצפה מהמערכת הבנקאית לעשות שימוש בעודפי ההון לצורך הגדלת האשראי ולא לצורך חלוקת דיבידנדים, לפחות עד לתום תוקף הוראת השעה".

מדובר בהודעה שפרסם אתמול הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ולפיה, "לנוכח חוסר הוודאות הכלכלית והתחלואתית על השלכותיה", מציע הפיקוח להאריך את ההקלות ההוניות לבנקים עד 30 בספטמבר. תוקף ההטבה אמור להסתיים בסוף החודש הנוכחי, ועל כן בבנק ישראל פועלים להאריכו.

ההארכה הנוכחית היא המשך להודעת הבנק מלפני כשנה, עם התפשטות הקורונה ותחילת הסגרים ההדוקים שפגעו באופן ניכר בכלכלה, כי לאור הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, יופחתו דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, כדי להגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי. בדרך זו יחס הון עצמי רובד המינימלי עומד כעת על 9% בבנקים הגדולים (לעומת 10% קודם לכן) ו־8% בבנקים הבינוניים והקטנים (לעומת 9% לפני השינוי).

כמו כן, הנחתה המפקחת על הבנקים את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות. כעת מציינים בבנק ישראל כי אף שלאורך השנה ניכר שהבנקים צברו את כריות ההון שנשחקו, בין היתר על ידי השהיית מדיניות חלוקת דיבידנדים, "אנו מצויים עדיין בסביבה של אי ודאות באשר להמשך המשבר הבריאותי ובאשר להשלכות הכלכליות הנלוות לו".

המערכת הבנקאית איתנה

עוד מוסיפים בפיקוח על הבנקים כי המערכת הבנקאית בישראל איתנה, וכי הבנקים נהנים מעודפי הון ונזילות. "אמנם תהליך ההתחסנות המואץ מעלה את הציפייה לחזרה מהירה של המשק לצמיחה, אך הסיכונים הגלומים בפעילות המערכת הבנקאית נותרו גבוהים לנוכח הסיכון של גלי תחלואה נוספים ואי הוודאות שעלולים להביא לפגיעה משקית", מסבירים בבנק ישראל.

הפיקוח סבור כי יש מקום לאמץ גישה זהירה ושמרנית, אם עדיין לא באו לידי ביטוי חלק מהשפעות המשבר ולאור הפוטנציאל לקיומם של הפסדי אשראי חבויים שטרם התממשו. זאת לנוכח תוקפם הזמני של התמיכה הממשלתית ומתווה הקפאת ההלוואות לעסקים ולמשקי הבית. הגישה הזהירה נדרשת גם לשם עמידה בציפייה, שלפיה הבנקים ימשיכו לסייע למשק הישראלי בתהליך היציאה מן המשבר: "לאור זאת, הבנקים נדרשים ביתר שאת לתכנון הון מוקפד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר