"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: הקצנה אנטי-ישראלית בבתי הספר בטורקיה

מחקר ישראלי מעורר דאגה בנוגע לתוכנית הלימודים הטורקית: "ישראל שואפת לשלוט מהנילוס ועד הפרת" • סיכול ההפיכה נגד ארדואן מוצג בתור "ג'יהאד"

,עודכן
צילום: אי.פי // נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן ומאחוריו מפת ישראל

בעוד שבוע בדיוק יציין נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן 18 שנים בשלטון, תחילה כראש ממשלה ובהמשך כנשיא. לאורך תקופה זו חלה החמרה במערכת היחסים המדינית עם ישראל, אך לא פחות מכך התרחשה הקצנה בתוכנית הלימוד בבתי הספר הטורקיים. וכעת, מחקר ישראלי חדש שכותרתו "מהפכת ארדואן בתוכנית הלימודים הטורקית" מאת החוקר הישראלי ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, תחת מכוני המחקר IMPACT-SE הישראלי והנרי ג'קסון הבריטי, מציג עד כמה המצב חמור במערכת החינוך של ארדואן.

בראש ובראשונה, הסכסוך הישראלי-פלשתיני ממשיך לתפוס מקום מרכזי במערכת החינוך הטורקית, והספרים הפכו לבעלי תוכן פרו-פלשתיני מובהק. מעבר לכך, ישראל מוצגת כמכשול מול השלום, כאשר יש התעלמות מוחלטת מכל פעילות טרור פלשתינית. בה בעת, יש אזכורים לאירועים חריגים, דוגמת משט המאווי מרמרה, אולם לא דואגים לציין את ההתנצלות הישראלית בשנת 2016.

לא פחות חמור מכך היא התפיסה של הציונות כבעיה. לפי מה שמלמדים את התלמידים הטורקים, הציונות נותנת השראה לחזון "ישראל הגדולה" מהנילוס ועד הפרת. ברמת תולדות המלחמות של המדינה, הטורקים מזלזלים בהצלחות ישראל בשדה הקרב - והתלמידים לומדים כי "ישראל לא היתה מנצחת בהן ללא סיוע אמריקני ואירופי". בנוגע לירושלים, כצפוי, טורקיה דואגת לציין בפני תלמידיה כי היא מתנגדת נחרצות להכרה בירושלים בתור בירת ישראל. כמו כן, מצוות הג'יהאד הוכנסה, לראשונה, כחלק בלתי נפרד מחומר הלימוד הטורקי. כחלק מזאת, סיכול ניסיון ההפיכה נגד ארדואן בשנת 2016 מוצג כמלחמת ג'יהאד.

בתוך כך, הפאן-טורקיזם ממשיך להתחזק במערכת החינוך הטורקית: הם נותנים דגש על העמים הטורקיים, ובפרט אזרבייג'ן. עובדה שצריכה להדאיג מאוד את ארמניה, על רקע תבוסתה הקשה במלחמת נגורנו-קרבאך השנייה. נקודת אור אחת היא אזכור השואה. בפעם הראשונה, השואה מוזכרת במערכת החינוך הטורקית עם תמונות מליל הבדולח, אך גם זה מתבצע באופן שטחי.

תומכיו של ארדואן / צילום: רויטרס

"חומר הלימוד בטורקיה מעורר דאגה, שהרי בעוד 30-20 שנה - מקבלי ההחלטות יקבלו את החינוך הזה ואין שום מידע חיובי על ישראל, אלא הכל שלילי", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "האזכור של השואה הוא אמנם חיובי אבל שטחי מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר