מה משותף לדטלף שרמפף, ניקולה באטום, דאריו סאריץ', קלי אוברה ג'וניור, עומרי כספי והידו טורקוגלו? ובכן, האמת שלא מעט. וזו הנקודה - הרבה מקווי הדמיון שמחברים את הרשימה המקרית למראה הזו, הם בדיוק הסיבה שבשלב כזה או אחר דני אבדיה הושווה אליהם.
את הרשימה המצומצמת הרכבנו רק משמות שהוזכרו באתרי אן.בי.אי ודראפט מכובדים כשחקנים שאבדיה "מזכיר אותם". לפעמים בתור ה"תקרה" שלו כמו שרמפף (שהיה כוכב לכל דבר), לעיתים כ"רצפה" כמו אוברה (שאם הוא הרצפה של אבדיה, זו תחזית די אופטימית עבורו).
ועכשיו נשתמש ברשימה הזו כדי לראות לרגע איפה אבדיה עומד בהשוואה אליהם, אחרי פחות או יותר חצי מעונת הרוקי שלו.
וכדי להתחיל, צריך לדבר על הרוקי של וושינגטון. איך שלא מסתכלים על זה, השבועות הראשונים של עונת הביכורים שלו באן.בי.אי היו טובים מההמשך. ב־14 המשחקים הראשונים - בכולם פתח בחמישייה - הוא קיבל 23.3 דקות למשחק והחזיר 7.5 נקודות, 4.1 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, והפתיע במיוחד עם 1.5 שלשות למשחק ב־46.7%.
ב־14 המשחקים שבהם שותף מאז איבד את מקומו בחמישייה (לא פתח ב־12 האחרונים), ירד ל־19.2 דק', והתפוקה עומדת רק על 4.2 נק', 4.9 ריב', 0.8 אס', וחשוב במיוחד - 0.6 שלשות למשחק ב־21.1% גרועים במיוחד.
ואם זה לא מספיק, אז ב־14 הראשונים שלו הקבוצה ניצחה רק 5 והפסידה 9. ב־14 האחרונים: 8 ניצחונות ו־6 הפסדים. ההתאמה בין תפקידו ותרומתו המצומקים של אבדיה לקצב הניצחונות של הוויזארדס בחודש האחרון לא משחקים לטובתו.
אבל עד כמה המצב מדאיג? כמובן שיש הרבה מאוד ניואנסים - לרע (המומנטום), ולטוב (הגיע לעונת קורונה משוגעת וללא הכנה נורמלית). אבל בואו נציץ לרגע על עונות הרוקיז של החבר'ה שהזכרנו בהתחלה.
בממוצע, ששת השחקנים האלו קיבלו כ־18 דקות לערב בעונתם הראשונה, ותרמו 7.3 נק', 3.6 ריב' ו־1.1 אס. זה מאוד דומה באמת ל־1-4-6 של דני כרגע. ארבעה מתוכם קלעו פחות מדני, ורק אחד הוריד יותר ריבאונד או מסר יותר אסיסטים ממנו (בשני המקרים זה סאריץ').
מדובר בחבורה שבסופו של דבר הפכה כולה לשחקנים לגיטימיים ומעלה, שעשו קריירות ארוכות. משהו שאבדיה חותם עליו עכשיו.
יכול ללמוד מכספי
מה שכן, שני דברים מטרידים עולים מההשוואה. הראשון הוא הקליעה משלוש. כולם ללא יוצא מן הכלל הוכיחו כבר בעונה הראשונה שמדובר בקלעי שלשות שאסור להשאיר לבד. מי שצפה באבדיה בשבועות האחרונים רואה שקבוצות לא חששות להביא עזרה מהשומר שלו.
ושנית, אף אחד לא הציג אחוזי יוסג' ("שימושיות" = כמה השחקן מעורב בהתקפה) נמוכים כמו של אבדיה. אפילו לא אלה שהגיעו לליגה צעירים כמוהו (באטום, אוברה, הידו).
וכאן, שוב, צריך באמת לחזור לניואנסים. אבדיה משחק לצד שני כוכבים שבקושי משחררים את הכדור, ושהכל עובר דרכם בקצב שהוא מהגבוהים אי פעם. אבל כמה שההשוואה ל"אבדיה 6" יכולה אולי להרגיע מעט, זה בוודאות הדבר האחרון שהוא עצמו צריך להיות - רגוע.
אם יש משהו אחד שהוא יכול ללמוד מכספי, זו האסרטיביות שהישראלי הראשון באן.בי.אי הביא איתו לכל דקה על המגרש. יש לנו את הטלפון של עומרי במערכת, אם מישהו רוצה לחבר ביניהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
