מאז 2013, השנה שבה היה לראשונה שחקן מוביל בליגת העל בכדורסל, יהונתן שולדבראנד מנצח כמעט מדי עונה את מכבי ת"א. שלשום (שבת) הוא עשה את זה בפעם השמינית, אבל לא חגג בצורה יוצאת דופן. גם מכיוון שכרגע אין בדיוק איפה.
"ניצחון על מכבי ת"א הוא מיוחד, כי לפני משחקים מולה יש מוטיבציה מיוחדת ורצון להוכיח שמגיע לך להיות שם", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום", "למרות שלא בדיוק מגיע לי להיות במקום אות'לו האנטר. גם ניצחונות על שאר הקבוצות הגדולות זה מיוחד".
כשנותרו שלוש דקות לסיום, כשמכבי ת"א חזרה מפיגור 18 נקודות ל־82:80, מעטים חשבו שתנצחו.
"באנו אגרסיביים, ובזמן המשחק לא חשבנו שאנחנו למעשה עם רוטציה של שבעה שחקנים בלבד. היינו בשליטה במהלך כל המשחק. שמרנו היטב, הזזנו את הכדור כמו שצריך, ולכן לא חששנו".
המאמן אריאל בית הלחמי קיבץ חבורת זרים מוכשרת שאולי תביא להפועל אילת תואר?
"הזרים שלנו בקליבר אחר העונה. חוץ מג'וש ניבו, כולם היו באירופה. חבר'ה טכניים מאוד שמבינים כדורסל".
"המנהיג של הפועל אילת"
שולדבראנד הוא השחקן הכי מבוגר בליגת העל (בסיום העונה יחגוג 38). הוא עוף מוזר בשמי הכדורסל הישראלי, ואם תרצו - אחת ההחמצות הגדולות של הנבחרת. אביו, כדורסלן העבר לורנס שולדבראנד, הגיע לארץ בשנות ה־70 עם קבוצה שבדית, התאהב בבלה והשתקע באמירים.
בנם הצעיר רשם הופעת בכורה בליגה במכבי כרמיאל לפני כ־20 שנה ולאחר מכן שיחק בגליל עליון וברמה"ש. כשהרגיש שלא קיבל הזדמנות ממשית בישראל, שולדבראנד עבר לסודרטלייה השבדית, שבמדיה פרח והגיע עד לנבחרת המקומית – שאיתה גם שיחק ביורובאסקט 2013.
מהקדנציה המוצלחת בשבדיה עבר שולדבראנד לרינקון מהליגה הספרדית השנייה, שם הכיר את אשתו לורה. שורת פציעות בקרסול גרמה לו לפרוש, ואת עונת 2011 העביר בירח דבש, עד שבקיץ של אותה שנה החליט לחזור.
ארז אדלשטיין והפועל ת"א, אז בליגה השנייה, הרימו את הכפפה, ומאז שולדבראנד פרח והפך להיות הקלע הישראלי הטוב ביותר בליגה הבכירה (ראו טבלה). את כל זה הוא עושה מעמדת הפאוור־פורוורד. מאז שולדבראנד עבר גם במכבי אשדוד ובעירוני נהריה, עד שנחת באילת, שם שביעות הרצון היא הדדית.
ג'ו רגלנד, רכזה הנהדר של הקבוצה, אמר לו באחד האימונים: "אתה הקלע הגדול ביותר ששיחקתי איתו". בית הלחמי מעיד עליו: "הוא המנהיג של הקבוצה. שחקן מאוד חכם, מתאמן קשה ולא מבקש הנחות. לראות אותו מתאמן באימוני בוקר זו חוויה. הצעירים בקבוצה מעריצים אותו". ושולדבראנד מנסה להסביר: "בכל יום אני ממציא לעצמי איזשהו סיפור שאני יכול להשתפר. בלב שלי אני תמיד אשאר ילד. אני חי בסרט שאני עדיין בן 20".
תסיים פה את הקריירה?
"אני צעיר מכדי לחשוב על זה", הוא צוחק, "אילת זו עיר מיוחדת. למרות שאני אוהב קור, אני אוהב מאוד את העיר. יש פה אנשים מיוחדים, ואת זה תיירים לא יבינו, רק תושבי המקום. אתה מקבל תחושה של בית, שאתה שייך למשפחה שלהם".
לצד יתרונותיו ההתקפיים, לא מעט טענות מופנות כלפי היכולת ההגנתית שלו. "זה עניין של ריכוז. אני לא נפגע מזה שמחפשים ללכת עליי. יש לי בעיה בקרסוליים שאין לי מה לעשות איתה. אני לא עצלן, אלא מנסה להשתפר. פשוט לא יכול לשמור על גארדים זריזים".
"אנשים מתרגלים להכל"
לפני כשנה, עם פרוץ מגיפת הקורונה, ארז שולדבראנד את מטלטליו וחבר לאשתו ולבתו שבמלאגה, ספרד, מקום מושבו הקבוע. בכל קיץ הוא נוסע לבקתת הקיץ שלו בשבדיה, שם מחכים לו רבים מחבריו. בקיץ הנוכחי לא היה נופש כזה, והוא גם לא חזר לליגת הקורונה ביוני־יולי (משלוש סיבות: פציעה בברך, המשפחה, והסגר הטוטאלי בספרד). באמצע אוגוסט עזב את משפחתו וחזר לאילת.
אשתו לורה היא זמרת מקומית וכרגע היא בספרד, עם בתם בת השבע. "היא לא יכולה להצטרף אלי, כי למרות שאין הופעות היא ממשיכה ליצור מוזיקה וקליפים", אומר שולדבראנד. בדצמבר הם הגיעו לביקור בן חודש, שהסתיים רגע לפני שנתב"ג נסגר.
היית צריך להתעקש שיישארו ואז הן היו מחוסנות?
"אנחנו לא חסידים של החיסון. אני התחסנתי בחיסון ראשון לפני שבועיים כי נמאס לי לבצע שתי בדיקות קורונה בכל שבוע".
.jpg)
איך זה לחיות בעיר שהיתה מרכז תיירותי שוקק והפכה לשיממון?
"זה נראה מוזר, אבל אנשים מתרגלים להכל".
שולדבראנד הוא השחקן היחיד בליגה שאינו מחובר לשום חברת טלוויזיה. "אני לא אוהב פוליטיקה ולא אוהב לשמוע על פוליטיקה. אני מרגיש שמסבנים אותי בטלוויזיה. אני לא מאמין להם".
אז במה אתה כן צופה?
"בעיקר בסרטים דוקומנטריים ובסרטי היסטוריה".
אתה לא צופה בכדורסל מהעולם?
"לא. אני מתעסק בעצמי. זה לא מעניין אותי וגם לא מעניין אותי מה אומרים עלי בשידורים. אני מקבל בווטסאפ את שעות האימונים וזהו. באימונים מעדכנים אותי מתי יש סגר, מתי פותחים. אני אוהב להתנתק מהסביבה".
כל עוד תרצה להמשיך לשחק, תעשה זאת באילת?
"אני עדיין צעיר", הוא צוחק שוב, "אז למה להתחייב?".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
