הטירוף האידיאולוגי שהשתלט על השמאל במדינות המערב משתקף היטב ביחסו לארגון הטרור ״האחים המוסלמים״ ושלוחותיו ברחבי העולם. מאחר שהארגון הזה נרדף ע״י רוב המשטרים בעולם הערבי ונאלץ לייצא את פעילותו בין היתר לאירופה ולארה״ב - שם יכול היה לייצר לעצמו תדמית של ״קורבן פוליטי נרדף״, הצליח ארגון ״האחים המוסלמים״ הדתי־פאנטי להתחבר למפלגות שמאל כבן־שיח לגיטימי במאבק ״הגלובלי״ למען ״קדמה, רווחה ודמוקרטיה״.
״האחים המוסלמים״ מוכרים את עצמם כאלטרנטיבה ״עממית״ למשטרים הקיימים ברחבי המזה״ת, כ״איסלאם פוליטי״, כנציגי העם האמיתיים, כהבטחה לשינוי ולחופש. אך, מי שבאמת רוצה לדעת מה קורה כש״האחים המוסלמים״ מגיעים לשלטון יכול ללמוד מחיסולה של הדמוקרטיה ע״י ארדואן בטורקיה, משלטון הטרור שהחמאס מנהיג ברצועת עזה ומהטירוף ממנו ניצלה מצרים עם הדחתו של הנשיא מורסי, איש ״האחים המוסלמים״, ע״י הצבא המצרי.
״האחים המוסלמים״ אינם אלטרנטיבה דמוקרטית למשטרים במזה״ת. הם רוצים להשתמש בדמוקרטיה כדי לכפות משטר דתי אפל ודיקטטורי. כאן בהחלט יש מקום לזהות תהליכים שאירעו בגרמניה של שנות ה־30.
ג׳מאל חשוקג׳י היה אחד מסוכני יחסי הציבור הראשיים של ״האחים המוסלמים״ בארה״ב. הוא פעל לקדם את הרעיון לפיו ״לא תיתכן רפורמה פוליטית ודמוקרטיה במדינה ערבית ללא שה׳איסלאם הפוליטי׳ (שם הקוד לתנועת ״האחים המוסלמים״ בשיח הפוליטי המערבי), תיקח בו חלק״. עם זאת, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן - בניגוד לשמאל המערבי, למד לקח ברור מאוד מאירועי ״האביב הערבי״ בתוניסיה, במצרים ובלוב, כמו גם מתופעת דאעש שזכתה ל"חיים חדשים" בצילם של אירועי ״האביב הערבי״, והחליט לחסל כל איום מצדם של ״האחים המוסלמים״ על בית המלוכה הסעודי.
הדרך בה נרצח חשוקג׳י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול מעוררת אצל רבים במערב בחילה ובעיות עיכול אחרות. אבל, למזה״ת יש כללי התנהגות והתנהלות משלו, ואלה לא נועדו למצוא חן בעיני טהרנים שמאלניים מערביים. באיזור מתנהל מאבק אימתני בין שלושה צירים משפיעים בעולם המוסלמי: הציר האיראני־שיעי, הציר הסעודי־סוני וציר ״האחים המוסלמים״ בהנהגת טורקיה וקטאר. סעודיה מוצאת עצמה מותקפת ע״י שני הצירים האחרים. לחשוקג׳י נועד תפקיד בכיר במלחמה נגד סעודיה, והוא שילם על כך את המחיר.
הניסיונות של ממשל ביידן לערער את מעמדו של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, בין היתר באמצעות דו״ח המודיעין על מעורבותו ברצח חשוקג׳י, הם משחק באש. בן סלמאן התניע בסעודיה, בחצי האי ערב ובמזה״ת כולו תנועת רפורמות ושינוי שהייתה נחוצה ביותר כדי להניע את האיזור קדימה לאחר קרוב למאה שנות שיתוק וניוון. אין להמעיט בתרומתו הישירה והעקיפה לפריצת הדרך ביחסי העולם הערבי עם ישראל. ללא ברכתו ״הסכמי אברהם״ לא היו קורמים עור וגידים. הוא גילה אומץ לב בהתמודדות עם גורמים שמרניים, שניסו לתקוע מקלות בגלגלי יוזמות הפתיחות שלו. והוא גם היה חייב להפעיל כוח נגד יריביו הרבים.
״האחים המוסלמים״ מתנגדים נחרצות לרעיונותיו של מוחמד בן־סלמאן. הם גם לא רוצים בכל נורמליזציה עם ישראל. אך ממשל ביידן, עם תפיסתו המעוותת לגבי קדימות ״זכויות האדם״ על פני כל עניין אחר וללא כל התחשבות בתנאי שטח יחודיים, עומד לשחק לידיהם של מתנגדי בן סלמאן, בהם ״האחים המוסלמים״. את התוצאה ההרסנית של מדיניות דמוקרטית אווילה שכזו ראינו באיראן לפני 42 שנה. אז, נמנע ג׳ימי קרטר מלאפשר לשאה למנוע באמצעות הפעלת כוח מירבי את המהפיכה, שהפכה לאסלאמית ומבעירה עד היום את המזה״ת. ביידן עומד לבצע טעות הרסנית לא פחות.
